באופן מפתיע, אחוז הזכאות לבגרות בשנה של אחת המלחמות הקשות שידעה ישראל דווקא עלה. אחוז הזכאות לבגרות עלה ל־76.6% בשנת תשפ"ד, זאת לעומת 76.3% בשנת תשפ"ג, כאשר מדובר בכ־97 אלף תלמידי יב' שזכאים לתעודת בגרות (מתוך 126,674 תלמידי י"ב בבתי ספר המגישות לבגרות).
לשם השוואה, בשנת תשע"ט (2019) שיעור הזכאים עמד על 69.7% בלבד, דהיינו הנתונים כעת מהווים עלייה של כמעט 7% בתוך חמש שנים.
ועדיין צריך לזכור, הנתונים מתייחסים לשנה שהחלה בספטמבר 2023, חודש לאחר מכן התחולל טבח נוראי בעוטף עזה, תלמידים ומשפחותיהם פונו לחודשים ארוכים מביתם בדרום ובצפון, גרו במלונות, למדו בבתי ספר ארעיים, התמודדו עם חרדות ומצב נפשי קשה - וזכו ללא מעט הקלות מצד משרד החינוך כמו מבחנים פנימיים, תוספת זמן, מיקוד, תוספת ציון ועוד.
ומי מוביל את הטבלה? גוש חלב עם 100% זכאות לבגרות, חורפיש עם 99.1%, אריאל עם 98.5%, פקיעין עם 98.4%, בוקעאתה עם 98.3%, אלקנה עם 97.8%, מיתר, גבעת שמואל ושפיר עם 97.7% ורמת השרון עם 97.3%.
עם זאת חשוב לציין כי מדובר בישובים שיש בהם מספר מועט של תלמידים וחלקן רשויות אמידות מאוד שיכולות לתקצב את מחלקות החינוך בעיר בהשקעה משמעותית, בנוסף לתקציב משרד החינוך, ולכן לא נכון להשוות ישובים אלה לערים גדולות כמו ראשון לציון, פתח תקוה, חיפה, תל אביב וכדומה.
רוצים לדעת מה אחוז הזכאות בבית הספר של הילדים שלכם ובישוב? הנתונים נמצאים באתר משרד החינוך: https://shkifut.education.gov.il/home
הפערים נסגרים
על פי משרד החינוך, יש עוד מספר הישגים: כך למשל ישנה עליה בשיעור תעודות הבגרות המצטיינות (ממוצע ציונים של 90 ומעלה בתעודת הבגרות, לימודים ב-5 יחידות לימוד באנגלית ולפחות 4 יחידות לימוד במתמטיקה). ישנה עליה מ־12.4% בשנת תשפ"ג ל־13.1% בשנת תשפ"ד (16,538 תלמידים מצטיינים).
בנוסף, לדברי משרד החינוך הפער בין תלמידים מהשכבות החזקות לחלשות ירד מ־22% בשנת תשע"ט ל־13.8% בשנת תשפ"ד, המהווה ירידה של יותר מ־8 נקודות אחוז תוך שש שנים. עם זאת, במבחנים בין לאומיים ישראל עדיין מדורגת במקומות הגבוהים - כלומר הפער בין תלמיד מרשות או בית אמידים לתלמיד מרשות "נחשלת" גבוהה מאוד ויש לתלמידים מהשכבות החלשות פחות סיכוי להצליח.
באשר למגזרים: בשנת תשפ"ד שיעור הזכאות במגזר הערבי (78.3%) עבר את זה שבמגזר היהודי (77.8%) בפער של 0.5% לטובת המגזר הערבי, לעומת פער של 6.4% לטובת היהודים בשנת תש"פ (2020). גם התלמידים הבנים צמצמו את הפער. בשנת תשפ"ד הפער עמד על 0.3% בלבד לטובת הבנות, לעומת 3.4% בשנת תש"פ. ישנה גם עלייה בשיעור הזכאות לבגרות של תלמידים בחינוך החרדי: מ־26.2% בשנת תשפ"ג ל־26.7% בשנת תשפ"ד - עלייה של 0.5% בשנה אחת, ושל יותר מ־8% בעשור (בהשוואה ל־18.6% בלבד בשנת תשע"ה).
ירידה במתמטיקה ובבגרות טק
במשרד החינוך מדווחים כי שיעור הנשירה הארצי ירד ל־0.9% בלבד (6,272 תלמידים ותלמידות), לעומת 1.1% בשנת תשע"ג. זאת על אף שמומחים מדברים על נשירה גלויה וסמויה רחבת היקף בגלל המלחמה בשנים אלה.
שיפור הציונים ואחוז הניגשים לבגרות של 4 ו-5 יחידות במתמטיקה הייתה תכנית דגל של שר החינוך לשעבר נפתלי בנט, אך בשנים האחרונות לא הושקעו בה הכספים הנדרשים והתוצאות ניכרות. בבגרות 5 יח' במתמטיקה יש ירידה קלה מ־16.2% ל־16.0%. באנגלית יש עלייה מ־46.2% ל־46.8% ב־5 יח"ל. אחוז הזכאים לבגרות טק (מדעים/ פיזיקה/ מחשבים) – 10.8%, ירידה ביחס לשנה הקודמת.
כ־39.4% מהתלמידים למדו במגמות טכנולוגיות. בכללן הנדסת תעשייה וניהול, תכנון ותכנות מערכות, הנדסת חשמל, בקרה ואנרגיה, עיצוב מוצר, הנדסת אוטוטק, תקשורת אלקטרונית ותחום התקשוב.
לאן הולך הכסף?
משרד החינוך מנהיג שיטת תקצוב דיפרנציאלית, המשמעות היא שבתי ספר ברשויות חלשות כלכלית מקבלים הרבה יותר כסף כדי לצמצם את הפערים. בישובים בפריפריה החברתית והגאוגרפית ההורים לרוב מתקשים לסייע בשיעורי בית או לממן שיעורים פרטיים. העניין הוא שהרשויות האמידות משקיעות עדו כספים בחינוך מ"כספן הפרטי" (כספי התושבים) ולכן רמת החינוך שם גבוהה יותר.
על פי משרד החינוך, תלמיד יסודי בפריפריה מתוקצב ב־18% יותר מתלמיד במרכז, ובחטיבת ביניים ב־20% יותר. בממוצע, תלמיד במחוז ירושלים מתוקצב ב־26,045 ש"ח לעומת 22,047 ש"ח בלבד במחוז המרכז. בנוסף, בהשוואה בין האשכולות חברתיים־ כלכליים: ביסודי, תלמיד באשכול 1–2 מתוקצב ב־25,867 ש"ח לעומת 20,855 ש"ח באשכול 9–10. בחטיבת הביניים – 29,523 ש"ח לעומת 23,207 ש"ח. כמו כן, העלות הממוצעת לתלמיד ביסודי במגזר הערבי גבוהה יותר (24,177 ש"ח) לעומת המגזר היהודי (23,650 ש"ח).
לדברי שר החינוך, יואב קיש: "שנת תשפ"ד הוכיחה את כוחה של מערכת החינוך הישראלית גם ברגעים קשים. למרות המלחמה והפינויים, הצלחנו לשמור על רצף לימודי ועל מגמות שיפור. אני מבקש להודות למורות ולמורים, ליועצות וליועצים, למנהלות ולמנהלים ולאנשי המטה שפועלים במסירות יומיומית, בתקופה מאתגרת".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו