פוסט טראומה, יוקר מחייה ובינה מלאכותית: הקשיים הצפויים לסטודנטים בשנת הלימודים

שנת הלימודים האקדמית תשפ"ו נפתחה אתמול (ראשון) עם 336,350 סטודנטים, ב־57 מוסדות אקדמיים ובהם אוניברסיטאות ומכללות, כאשר רק מחצית מהם מתוקצבים על ידי המדינה.

במדעי המחשב נרשמה השנה ירידה, לעומת החוגים למדעי הנתונים ולבינה המלאכותית שרשמו עלייה משמעותית. בפקולטות לרפואה יחלו השנה את לימודיהם בשנה א' 1,448 סטודנטים, כשישראל מתמודדת עם מחסור חמוד ברופאים.

בין אם מדובר בלימודים של שלוש, חמש או שבע שנים (כמו ברפואה) - הדרך לתואר האקדמי בישראל רצופה באתגרים. לרגל החזרה אל הקמפוסים, המדשאות, המטלות והריב על המזגן – בדקנו מה הקשיים המרכזיים העומדים בפני הסטודנט הישראלי בשנת הלימודים 2025/6, ומה הסטודנטים עצמם חושבים?

סקר של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית העלה כי 57% סבורים שהממשלה לא דואגת כלל לאינטרסים שלהם כסטודנטים; רק 13% חושבים שהממשלה דואגת "במידה רבה". האופטימיות שלהם כלפי עתיד המדינה נמוכה: 30% אינם אופטימיים כלל, ורק 37% "במידה רבה". 26% שוקלים הגירה (אחרי שפל זמני בתחילת המלחמה); יוקר המחיה הוא הגורם הראשי לכך (75%), ואחריו - המצב הביטחוני (35%).

המלחמה והמילואים שינו הכל

שנתיים עברו מאז טבח 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל ששינו לגמרי את החיים האקדמיים בארץ. עשרות אלפי סטודנטים נקראו לשירות מילואים ממושך. חלקם חזרו אחרי חודשים עם פערים עצומים בלימודים ולא תמיד קיבלו פתרון אמיתי מצד המוסדות.

הסטודנטים חזרו לקמפוסים עם קושי להתרכז וחוסר ידע שמצריך מורים פרטיים במאות שקלים לשיעור. וגם: הרבה חוסר ודאות, כשהם לא יודעים מתי יגיע סבב המילואים הבא. בנוסף, גם מי שלא גויס מוצא את עצמו בסביבה רוויית מתח, תחת אזעקות של ירי טילים. עבור רבים התואר האקדמי נדחק הצידה.

נגד אי־השוויון בנטל

גל שינוטר, יו"ר אגודת הסטודנטים והסטודנטיות באוניברסיטת תל אביב: "בשנתיים האחרונות סטודנטים גויסו בצו 8 לעשות מאות ימי מילואים, מה שגרם להם לפספס סמסטרים שלמים. יש סטודנטים שעשו יותר מ־500 ימים של שירות פעיל. סטודנט שחזר מעזה לא חוזר וישר צולל ללמידה - ישנה תקופת הסתגלות משמעותית שמתארכת בכל סבב מחדש".

לדבריה, האוניברסיטה הציעה סל התאמות רחב, ועדיין "יש גם רבים שלא מצליחים להסתגל וההישגים האקדמיים שלהם נפגעים משמעותית, ובוודאי איכות ההכשרה שלהם. אנחנו מרגישים את התוצאות של הפגיעה בקבלה לשוק התעסוקה, קושי להשתלב ולמצוא התמחויות".

היא וחבריה עוסקים גם לא מעט בשוויון בנטל: "לא ייתכן שבזמן שאנחנו הסטודנטים מגויסים לשדה הקרב, אוכלוסיות שלמות מקבלות פטור. אנחנו לא נאפשר לחוק השתמטות לעבור בכנסת. זוהי יריקה בציבור שלם המשרת ונותן לעיתים גם את גופו למען המדינה".

יוקר המחיה לא משאיר סיכוי

סטודנטים בישראל של 2025 צריכים להחזיק מעמד במציאות כלכלית כמעט בלתי אפשרית. שכר הלימוד באוניברסיטאות אמנם מסובסד, אך במכללות הפרטיות הוא נותר גבוה מאוד, ולא תמיד כולם מתקבלים למוסדות מסובסדים.

השכירות במרכזי הערים - שם מרוכזים רוב המוסדות האקדמיים כמו תל אביב, ירושלים ובר־אילן - גבוהים וממשיכים לזנק מדי שנה. המזון בקמפוס ובסביבתו הפך למותרות: קפה ומאפה פשוטים דורשים הוצאה של עשרות שקלים ביום, וגם הקניות בסופרמרקט הן הוצאה כבדה.

גם הוצאות תחבורה הן עסק לא זול של מאות שקלים בחודש. כל אלה, נזכיר, כאשר בעקבות המלחמה נפגע דרמטית עולם האירועים וחיי הלילה, שהיה מקור פרנסה לסטודנטים רבים אשר ניסו לשלב בין עבודה ללימודים. רבים מהסטודנטים נעזרים בהורים כדי להשאיר את הראש מעל המים.

לוח זמנים צפוף וקושי לעבוד

לדברי אופיר, סטודנט לכלכלה ומדעי המחשב באוניברסיטה הפתוחה: "לסטודנטים יש לוח זמנים מאוד צפוף, זה אומר שבדרך כלל יהיה להם מאוד קשה לעבוד במשרה מלאה. מצד שני, במדינה שלנו בעייתי לחיות מחצי משכורת. זה אומר שאתה תצטרך לעשות הרבה הקרבות. זאת אומרת שאם אני עושה עכשיו חצי משרה כסטודנט, סביר מאוד להניח שיהיה לי מאוד קשה גם לשלם שכירות, גם לעשות את הקניות וגם לצאת עם חברים ועוד.

"כסטודנט אתה צריך לוותר על הרבה דברים במהלך הדרך. מהסיבה הזאת עשיתי רילוקיישן לאוסטרליה. כאן אני יכול להרשות לעצמי לעבוד ארבעה ימים בשבוע בלי לוותר על שום דבר מאיכות החיים שלי, לצאת עם חברים ולשלם את שכר הדירה ולא להרגיש חנוק. בארץ מאוד קשה לשמור על איכות חיים נורמלית כסטודנט".

פוסט־טראומה ופציעות נפשיות

אחרי שנתיים של לחימה, אין כמעט מילואימניק שלא נושא עימו מטען רגשי. הלוחמים בסדיר וגם המילואימניקים היו חשופים למראות קשים ולאובדן של חברים או בני משפחה, ולפציעות בגוף ובנפש. רבים מהם חזרו משדה הקרב אך הדחיקו את המראות ולא אובחנו עם פוסט־טראומה. אחרים מודעים למצבם, אלא שמערך בריאות הנפש בישראל נמצא בקריסה.

מוסדות הלימוד עצמם מספקים מעט תמיכה נפשית, שירותי הייעוץ קיימים – אך תורים ארוכים וזמינות נמוכה גורמים לרבים לוותר. חלק מהסטודנטים מתקשים לשרוד נפשית.

"הראש שלך במקום אחר"

"סטודנטים רבים חזרו לספסל הלימודים, אבל מה שחוו חזר איתם", מסביר רס"ן שחר ורון, ממובילי "כתף אל כתף", התארגנות של הצעירים המשרתים בישראל שנפצע קשה בעזה: "אתה יושב בכיתה, שומע הרצאה על תיאוריות ומודלים, אבל הראש בכלל במקום אחר".

"לפעמים קשה להתרכז, קשה למצוא משמעות במבחן או בעבודה אקדמית כשיש דברים הרבה יותר גדולים שממשיכים לרוץ לך בראש. כדי להתמודד עם זה באמת על המדינה, האוניברסיטאות והצבא לעבוד יחד. לא רק לסמן 'תמיכה', אלא לבנות מסלול שיקומי ולימודי אמיתי. לאפשר גמישות, ליווי אישי ומרחב אמיתי לחזרה הדרגתית לחיים האזרחיים. כי מי שחזר מהמלחמה צריך הזדמנות ללמוד איך לחיות מחדש".

דרך מפרכת למציאת המשרה

סיום הלימודים לתואר עבור רבים אינו סיום, אלא התחלה של דרך מפרכת למצוא עבודה.

שוק העבודה הישראלי דורש ניסיון מקצועי עוד לפני שלצעירים התאפשר לצבור אותו. רבים מהסטודנטים נודדים בין משרות חלקיות בשכר נמוך.

בנוסף, איכות ההוראה במוסדות דורשת שיפור משמעותי. אוניברסיטאות ומכללות מתוקצבות מעסיקות גם מרצים שלא יודעים כיצד ללמד, הם בעלי יחסי אנוש גרועים ומקודמים רק בגלל מחקריהם.

דוח של מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר העלה כי לא עושים מספיק כדי לשפר את ההוראה. התוצאה: סטודנטים שלא מבינים מספיק טוב את החומר, לא נהנים מהלמידה ולא מוכנים מספיק לשוק העבודה. גם מרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים לא עוברים הכשרה.

מקנים ידע במקום מיומנויות

לדברי אילאיל אמיר־כסיף, מנהלת מרכז אדמונד דה רוטשילד לחיבור השכלה גבוהה ותעסוקה: "כש־50% מהצעירים בישראל פונים לאקדמיה, ועם תקציב של כ־12 מיליארד שקלים בשנה, האקדמיה היא המערכת המרכזית לפיתוח ההון האנושי למשק. 70% מהסטודנטים פונים לאקדמיה מתוך ציפייה לקריירה משמעותית ומתגמלת, אך רק כ־50% נחשפים לפעילויות מקדמות תעסוקה. הסגל האקדמי במוסדות, שמגויס ומקודם על בסיס מחקר ופרסומים, לא רואה בהכנת הבוגרים לשוק התעסוקה חלק מתפקידו. תוכניות הלימוד ודרכי ההוראה לא מתעדכנות, ומרבית המוסדות עדיין מקנים לסטודנטים ידע, בעוד שהשוק דורש בוגרים בעלי מיומנויות - חשיבה ביקורתית, גמישות, למידה עצמית ויכולת פתרון בעיות".

הבינה המלאכותית משנה הכל

הבינה המלאכותית (AI) משנה את פני הלמידה והתעסוקה: כיום יש כלים שיכולים לחסוך הרבה מאוד זמן שסטודנטים מבזבזים על תרגום, סיכום, ניתוח, ועוד.

מצד שני, גם המוסדות משתמשים בכלים האלה בניסיון למנוע העתקות בעבודות ובסמינריונים. השינוי הכי משמעותי קורה בשוק העבודה - מקצועות שלמים נמצאים בסכנת היעלמות, ואחרים עוברים טרנספורמציה מואצת. מתכנתים, מעצבים גרפיים ואפילו עורכי דין – כל הסטודנטים נדרשים ללמוד כלים חדשים וללמוד בחוסר ודאות. זו אמנם גם הזדמנות אדירה לעוד מקצועות שיתפתחו מצד אחד, אבל מצד שני ייתכן כי הם ייקלעו למצב שהתואר אשר בו השקיעו לא יבטיח להם את העתיד שאליו כיוונו.

"ירידה ביכולת החשיבה העצמאית" 

לדברי אוהד רווה, מנכ"ל חברת Univeli, המספקת פלטפורמה דיגיטלית לסטודנטים, "אנחנו רואים באקדמיה שינוי עמוק באופן שבו סטודנטים לומדים. בפחות משנתיים כלי ה־AI הפכו לדרך הלמידה המרכזית של כל סטודנט בישראל ובעולם. לצערי, רבים מהסטודנטים אינם משתמשים בכלים הללו בצורה מושכלת, והתוצאה היא ירידה ביכולת החשיבה העצמאית וההבנה העמוקה. האקדמיה עדיין לא התאימה את עצמה לעידן חדש שבו הפוקוס צריך לעבור מהפקת תשובות ושינון ללמידה ביקורתית.

"את ההשפעה רואים כבר בשוק העבודה, עם שינוי חד בדרישות למשרות ראשונות. פעם סטודנט שסיים תואר במדעי המחשב כמעט הובטח לו מקום עבודה בשכר גבוה. כיום גם הבוגרים המצטיינים נדרשים להוכיח שליטה בכלים חדשים, להתעדכן בקצב מסחרר וללמוד טכנולוגיות שמשתנות מדי חודש".

ירידה נרשמה בהרשמה למדעי המחשב, לעומת עלייה בהרשמה למדעי הנתונים ולבינה המלאכותית. 1,448 סטודנטים יתחילו ללמוד השנה רפואה