רגע לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית ביום ראשון הקרוב שבה הסטודנטים יחזרו אל הכיתות – ד"ח מבקר המדינה מצא כי שרמת ההוראה שהם יפגשו שם – לוקה בחסר.
המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) וגם המוסדות לא עושות מספיק כדי לשפר את ההוראה. התוצאה: סטודנטים שלא מבינים מספיק טוב את החומר, לא נהנים מהלימודים ומרצים גרועים שנותרים בתפקיד.
דוח מבקר המדינה בדק את היבטים הקשורים לאיכות ההוראה במוסדות להשכלה גבוהה, הביקורת נעשתה במל"ג, בשמונה האוניברסיטאות המתוקצבות (העברית, חיפה, בן-גוריון ועוד) ובכל 20 המכללות המתוקצבות.
בכל שנה מעבירה המדינה מיליארדים למוסדות ההשכלה גבוה, הכסף אמור לשמש לשתי מטרות, הראשונה היא מחקר – המרצים מקבלים משאבים לבצע מחקרים אך בתמורה הם גם אמורים ללמד ולהכשיר את הדורות הבאים. אלא שרבים מהם עושים את זה בצורה לא טובה ושנים שהסטודנטים מתלוננים על איכות ההוראה.
לדוגמא, משרד המבקר שלח סקר עליו ענו נשיאי המכללות והמצרים שם הם מעידים בתהליך קבלת ההחלטה על קידום הסגל הבכיר במוסדותיהם ניתן משקל גבוה יותר, באופן משמעותי, לאיכויות המועמד בתחום המחקר על פני איכות ההוראה, זאת אף שתפקידן המרכזי של המכללות הוא הוראה אקדמית.
והנה עוד אבסורד: מודל איכות ההוראה קבע תנאי סף להכשרה בתחום ההוראה לכלל המרצים במוסד (השתתפות של כל מרצה בשמונה שעות הכשרה לפחות, אחת לשלוש שנים) וכן הכשרות לשתי אוכלוסיות ספציפיות: מרצים חדשים (לפחות 20 שעות בשנה הראשונה) ומרצים שקיבלו ציון נמוך בשאלון הסטודנטים. באשר למי שקיבלו ציון נמוך יש לקיים עבורם פעילות הדרכה פדגוגית, כגון מפגשים אישיים, ליווי, חניכה, סדנאות ייעודיות, תצפיות בשיעורים, תצפית עמיתים וכן מפגש משוב פרטני. אלא שבין הרצוי למצוי פער עצום. בביקורת עלה כי הפיתוח המקצועי של המרצים בתחום ההוראה האקדמית במוסדות לא עמד בדרישות הסף: לפי סקר המרכזים, בכרבע מהמוסדות לא הייתה הכשרה למרצים חדשים, ומתוך המוסדות שקיימו הכשרה כאמור - רק ארבעה מוסדות דיווחו על הכשרה בהיקף שנקבע בתנאי הסף.
כ-41% מהמרצים ציינו בסקר המרצים כי הם לא השתתפו בהדרכות בתחום ההוראה מטעם הפקולטות בשנים התשפ"ב-התשפ"ג (2021 - 2023), וכשליש מהם לא השתתפו בהכשרות כאלה מטעם המרכז לקידום הוראה. אשר למרצים שקיבלו באופן עקבי ציון נמוך בשאלון הסטודנטים, כ-80% מראשי המרכזים השיבו בסקר כי לכל היותר מחצית מהם השתתפו בהדרכה מקצועית או פדגוגית בתחום בשנת התשפ"ג (2022 - 2023). "בנסיבות אלה הידע הפדגוגי של המרצים והחשיפה שלהם לשיטות הוראה מתקדמות ולכלים חדשניים אינם מספקים, ואיכות ההוראה האקדמית אינה מיטבית". נכתב בדוח המבקר.
על אף שבאוניברסיטאות ובמכללות יש מרכזים לקידום הוראה שמטרתם לרכז את נושא איכות ההוראה, להקנות למרצים ידע, מיומנויות, עמדות וערכים פעילותם הייתה לרוב דלה, תנאי הסף בנוגע לבעלי התפקידים הדרושים במרכזים לא יושמו - באף אחד מהמרכזים לא היה נציג סטודנטים; במחצית המרכזים (13 מתוך 26) לא היה ממונה על למידה דיגיטלית; בכמחצית המרכזים (54%, 14 מתוך 26) לא היה טכנו-פדגוג; ולרוב המרכזים (85%, 22 מתוך 26) לא היה ממונה על שאלוני סטודנטים.
לא רק המוסדות "אשמים" גם הגוף הממונה עליהם ות"ת-מל"ג לא קדמו מספיק את איכות ההוראה ולא מתקצבים את המוסדות בהתאם לאיכות ההוראה בהן. עולה כי מל"ג לא מינתה בעל תפקיד שיהיה אחראי לנושא איכות ההוראה ברמה הכוללת.
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "הדו"ח עוסק בנושא מהותי, וממצאיו יילמדו לעומק ע"י הצוותים המקצועיים. יחד עם זאת יצוין כי לאורך השנים מל"ג-ות"ת עסקה וקידמה תכניות בנושא, כאשר באפריל 2024, פורסם קול קורא לתכנית "אקדמיה 360" במטרה לעודד חדשנות בהוראה, ולהקנות לבוגרים מיומנויות נדרשות להצלחה בשוק העבודה, ובכלל זאת פיתוח הזדמנויות לרכישת ניסיון תעסוקתי או יישומי במהלך התואר הראשון, וחיזוק קשרי אקדמיה-חברה וקהילה.
איכות ההוראה היא נדבך מרכזי בחזון ההשכלה הגבוהה בישראל, ותכנית "אקדמיה 360" מבטאת את מחויבותה של מל"ג/ות"ת להמשיך ולקדם נושא זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו