מחסור חמור במורים מוסמכים, בכיתות לימוד ובתשתיות: איפה ישראל ביחס למדינות ה-OECD?

מוטרדות מהמחסור ומרגישות חוסר הערכה:משרד החינוך פרסם היום (חמישי) את נתוני מחקר טאליס-24, מחקר עולמי שבדק שביעות רצון של מורות ומנהלות בחטיבות ביניים בישראל, בתקופה הכי מורכבת במערכת החינוך; תקופה של ריבוי מקצועות, חוסר במורים ולא מעט הורמונים של תלמידים בגיל ההתבגרות.

המחסור בעובדי הוראה הוא בעיה כואבת וממושכת. מהמחקר עולה כי ישראל בולטת לרעה בהשלכות המחסור במורות מוסמכות על איכות ההוראה. לפי דיווחי המנהלות, בכמחצית מחטיבות הביניים בישראל דווח כי מחסור במורות מוסמכות פוגע באיכות ההוראה - שיעור הגבוה ביותר מבין מרבית המדינות המשתתפות, ויותר מפי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD (23%).

בהשוואה לנתוני 2018, נרשמה עלייה של כ-10% בישראל, לעומת 3% בלבד ב-OECD. מעל ישראל נמצאות רק מדינות כמו מרוקו, בחריין ולטביה - שם האמינו המורים כי המצב גרוע יותר. ליטא ורומניה השיגו "דירוג" חיובי יותר מזה של ישראל.

העלייה בישראל אינה מובהקת סטטיסטית, כלומר ייתכן שהיא משקפת תנודות מדגם ולא שינוי מגמה.

המחקר בדק גם את תחושת ההערכה להוראה בחברה הישראלית - מפתח לשימור מורות במערכת החינוך. מהנתונים עולה כי בפיקוח הממלכתי תחושת חוסר ההערכה בולטת במיוחד: בישראל 30% מהמורות חשות מוערכות על ידי החברה (לעומת 22% ב-OECD).

אך קיימים פערים גדולים בין הקבוצות השונות בישראל: בחינוך הממלכתי הנתון הוא 17%, בחמ"ד 34% ובחברה הערבית 55%. יש לזכור כי התפיסה ביחס להערכת מקצוע ההוראה בחברה - מקטינה משמעותית את הסיכוי שמורות תעזובנה את המקצוע, כלומר ככל שהן מרגישות פחות מוערכות – כך הם יינטשו את מערכת החינוך.

נקודה חיובית היא שהמורות משקפות שביעות רצון גבוהה מעבודתן, ומייחסות חשיבות רבה ליכולתן להשפיע על הדור הבא. 93% מהמורות בישראל מרוצות מעבודתן (לעומת 89% בממוצע במדינות ה-OECD) ו-78% היו בוחרות בו שוב (לעומת 72%).

לשאלה "מה חשוב לכן בהוראה" - 85% מהמורות ציינו את יכולתן להשפיע על הדור הבא (לעומת 62% ב-OECD), שיעור המורות שראו בכך חשיבות בישראל הוא הגבוה ביותר מבין המדינות המשתתפות.

נושא נוסף שנבדק, הוא נושא שבישראל שמו על הכוונת במסגרת תכנית דגל לבינה מלאכותית, הנונים הראו שהשימוש בבינה מלאכותית בישראל - נרחב יותר ביחס ל-OECD.

כפי שכבר פורסם בעבר ב"ישראל היום", מי שאימצו את הטכנולוגיה הן מורות דוברות ערבית. שיעור גבוה יותר של מורות בישראל מדווחות על שימוש בכלי בינה מלאכותית בהוראה (44% לעומת 36% במדינות ה-OECD; בחברה הערבית - 53%). במקביל, יותר מורות בישראל, בעיקר מורות ותיקות, דיווחו על צורך מקצועי בפיתוח כישורים לשימוש בבינה (41% בממוצע, לעומת 29% במדינות ה-OECD). כלומר הן מרגישות כי אין להם את הידע לעשות שימוש בכלים.

הנתונים מתפרסמים על ידי הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה). במחקר בישראל השתתפו 198 מנהלות ו-3,227 מורות, והוא נערך באמצעות שאלונים ממוחשבים שהועברו לצוותי הוראה בחטיבות הביניים במארס-מאי 2024 (תשפ"ד). במחזור הנוכחי של המחקר השתתפו 55 מדינות, מהן 30 מדינות המשתייכות ל-OECD.