ישראל במקום השני במדד בצפיפות הכיתות, רוב המורים עוזבים ב-5 השנים הראשונות | הדוח המדאיג של ה-OECD

רגע אחרי פתיחת שנת הלימודים:ארגון ה-OECD פרסם היום (שלישי) את דוח "Education at a Glance" לשנת 2025. הדוח מתייחס ל-38 מדינות החברות בארגון, בהן מדינת ישראל, וסוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך. מרבית הנתונים בדוח מתבססים על השנים 2023 ו-2024. נתוני ההוצאה הלאומית לחינוך הינם הנתונים היחידים המתבססים על שנת 2022.

ישראל בצמרת ההשקעה העולמית

הדוח מציב את ישראל במקום הראשון מתוך 35 מדינות בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתוצר הלאומי הגולמי. כמו כן, ישראל מובילה במספר ימי הלימוד - 214 ימי לימוד בחינוך היסודי, לעומת ממוצע של 186 ימים במדינות ה-OECD.

בתחום הגידול בהשקעה, ישראל נמצאת במקום השני אחרי קוריאה: בין השנים 2015-2021 ההוצאה לחינוך גדלה ב-44% בישראל, לעומת ממוצע של 16% במדינות ה-OECD.

צפיפות בכיתות ושחיקת כוח אדם

למרות ההשקעה הגבוהה, ישראל ממוקמת במקום השני - אחרי צ'ילה - בצפיפות תלמידים בכיתה בחינוך היסודי. נתון מדאיג נוסף עולה בנושא שחיקת המורים: רוב המתפטרים עוזבים בחמש השנים הראשונות - שיעור הנע בין 66% בחינוך היסודי ל-80% בחינוך הקדם יסודי.

הדוח חושף כי בישראל חלה עלייה משמעותית בשיעור המורים בעלי תואר שני ודוקטורט, ושיעור המורים הלא מוסמכים נמוך מהממוצע ב-OECD. בנושא השכר, המורים בישראל בחינוך הקדם יסודי מרוויחים כ-5% יותר מעמיתיהם ב-OECD.

פער מעניין נוסף: במערכת החינוך הישראלית פערי השכר הם לטובת הנשים - הן מרוויחות כ-8% יותר בחינוך הקדם יסודי וכ-2% יותר בחטיבות הביניים.

התלמידים בישראל נהנים מכ-15 שבועות חופש בחינוך היסודי, לעומת ממוצע של כ-13 שבועות במדינות ה-OECD.

"נבחן מחדש את מודל התקינה"

שר החינוך יואב קיש הגיב לדוח: "הדוח מציג תמונה מורכבת אך מוכרת: ישראל בצמרת המדינות בהשקעה בחינוך ובמספר ימי הלימוד, אך עדיין מתמודדת עם צפיפות בכיתות ושחיקת מורים. אנו מובילים בימים אלה ועדה משותפת עם משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה, שבוחנת מחדש את מודל התקינה ואת הצעדים להקטנת הכיתות".

מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני, הדגיש: "השקעה כספית היא תנאי הכרחי, אבל לא מספיקה. מה שקובע בסוף הוא מה קורה בכיתה – כמה תלמידים יושבים מול מורה אחד, כמה זמן יש לו לכל ילד, ואיזו תמיכה הוא מקבל".