"תוכניות הלימוד לא רלוונטיות": מה חשוב לתלמידים בישראל | שאלנו אותם

תבינו, המסכים הם חלק מהעולם שלנו!

שימוש בניידים בזמן הלימודים הוא אחת הסוגיות הנפוצות ביותר בשיח החינוכי, ויש מדינות שאסרו באופן גורף שימוש בטלפונים במהלך יום הלימודים. מצד אחד יש הרואים בהם כלי חשוב ללמידה, ומנגד רבים טוענים שמדובר בהפרעה מתמדת ובמקור לחץ חברתי.

מיקה שלומוביץ (15), מכיתה י', תיכון ראשונים, ראשון לציון: "רבים מבתי הספר אוסרים שימוש בטלפונים בזמן הלימודים. אני מבינה את הרציונל - הרצון ליצור קשרים ויציאה מהמסכים ל'עולם'. הבעיה היא שהתפיסה הזו נובעת מילדות בתקופה אחרת. היום הטלפונים והמסכים הם כלי התקשורת והעולם של בני הנוער. מניעת השימוש בהם רק תמריד את התלמידים ותיצור עוינות במקום שותפות. אנחנו מסוגלים לצאת מהטלפון, אבל צריכים סיבה. ברגע שנעשה את זה מרצוננו - ההשפעה תהיה הרבה יותר איכותית".

מעבר ל־5 ימים יחזק את החינוך הבלתי פורמלי

ישנו מעבר לחמישה ימי לימוד בעיקר בתיכונים ובחלק מחטיבות הביניים, אבל כלל לא בבתי הספר היסודיים ובגנים. הרעיון הוא צמצום שיפנה זמן איכות למשפחה ולחוגים, ויחסוך משאבים למערכת. יש מי שמתריעים שיום לימודים קצר מדי יפגע באוכלוסיות מוחלשות הזקוקות למסגרת ארוכה יותר.

דרור כהן (17), מכיתה י"ב, פתח תקווה, יו"ר מועצת הנוער והתלמידים הארצית: "אני בעד המעבר לחמישה ימי לימוד בשבוע - זה צעד נכון שישפר את המערכת. זה יפחית את העומס וייתן לתלמידים מרווח בשגרת לימודים שהיא גם ככה עמוסה וקשוחה, דבר שהנוער של היום צריך מאוד. המעבר לחמישה ימים יכול לחזק את החינוך הבלתי פורמלי ולהפוך את יום שישי ליום שיוקדש לעשייה חברתית ולהעצמת החינוך מחוץ לכותלי בית הספר".

למה לא לומדים איך לקחת משכנתא?

בתי הספר מלמדים לא מעט מקצועות, אבל גם אחרי 12 שנות לימוד התלמידים לא באמת מוכנים לשוק התעסוקה או לחיים עצמם. כך נאמר בעשרות דוחות מבקר המדינה - התלמידים יודעים לדקלם יצירות ספרות, אבל ריביות בנק ותהליכים גלובליים זה כבר סיפור אחר.

תומי דניאלי (16.5), מכיתה י"א, תיכון רמון, הוד השרון: "התכנים שאנחנו לומדים במידה רבה אינם רלוונטיים למאה ה־21. המקצוע שהכי חסר לי בתוכנית הלימודים הוא חינוך פיננסי - זה מקצוע חשוב מאוד לקראת היציאה לחיים הבוגרים, ובתי הספר לא מלמדים אותו מספיק. במועצת התלמידים הארצית אנחנו עדים לניסיונות של משרד החינוך לבצע שינויים, כמו שינוי תוכניות הלימוד במקצועות המדעיים וכניסת בינה מלאכותית, אבל הבעיה היא שהיוזמות מתקדמות לאט, וכשהן מגיעות לשטח הן כבר לא רלוונטיות. בעיניי, הדבר החשוב ביותר כיום הוא חידוש תוכניות הלימוד ויציבות מערכתית".

החוקים שלכם הקולות שלנו

עבור רבים, תלבושת אחידה היא סמל לשוויון ולצמצום פערים, והיא נהוגה במרבית בתי הספר - בדרך כלל בצורת חולצה עם סמל. אבל יש מי שטוענים כי מדובר באמצעי מיושן שמדכא ביטוי עצמי, ותלמידות מתלוננות על אכיפה בררנית.

עינב דונג (17), מכיתה י"ב, תיכון כרמל זבולון, נופית: "תלבושת אחידה אינה הכרחית ואף פוגעת בעיניי. שאלתי הרבה אנשים 'למה צריך תלבושת אחידה' - התשובות שקיבלתי היו לא אחידות, ולעיתים נראו שהומצאו במקום. נאמר שזה לשוויון בין התלמידים או למטרות משמעת וגיבוש. גם אם יש צורך בתלבושת אחידה, הוא לא משוקף היטב לתלמידים וזה גורם להתנגדות. תלבושת אחידה עלולה לפגוע בחופש הביטוי של התלמידים ואף לדכא אותו. נכון להקפיד על לבוש מכבד, צריך למצוא איזון בין כבוד כלפי בית הספר לחופש ביטוי של התלמידים".