"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תצלומים נדירים נותנים הצצה לבתי הספר שלפני עידן המסכים

לקראת פתיחת שנת הלימודים, מפרסם ארכיון הצילומים של קק"ל תצלומים נדירים ממערכת החינוך בארץ ישראל בתקופת המנדט ומדינת ישראל • התמונות, צולמו בין השנים 1935 ל־1980, מתעדות רגעים יומיומיים של תלמידים ותלמידות, מורים ומורות ומשקפות עולם חינוכי שונה מזה המוכר לנו כיום

,עודכן
0השמעה
כיתת גאוגרפיה עם מפות ולוחות גיר. צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון קקל

מפות תלויות, לוח וגיר:אמנם שנת הלימודים תפתח בעוד פחות משבועיים, ובבתי ספר רבים כבר הודיעו להורים כי הלמידה תהיה באמצעות ספרים דיגיטליים בלבד וכי יש לצייד את הילדים בטאבלטים, אך תצלומים נדירים שפורסמו כעת מזכירים לנו שבעבר לא היה כך הדבר.

לקראת פתיחת שנת הלימודים, מפרסם ארכיון הצילומים של קק"ל תצלומים נדירים ממערכת החינוך בארץ ישראל בתקופת המנדט ומדינת ישראל. התמונות, צולמו בין השנים 1935 ל־1980, מתעדות רגעים יומיומיים של תלמידים ותלמידות, מורים ומורות ומשקפות עולם חינוכי שונה מזה המוכר לנו כיום.

רוח התקופה: כיתות עמוסות תלמידים ושולחנות עץ מאסיביים,צילום: אברהם מלבסקי, ארכיון קקל

"בכיתות של אז כתבו על לוח בגיר, לא על מסך; למדו גיאוגרפיה בעזרת גלובוס ומפות, לא בעזרת גוגל מפות; וחלק מהשיעורים הוקדשו למקצועות פרקטיים שהילדים כיום כמעט ולא מכירים כמו תפירה" מספרת אפרת סיני, מנהלת תחום ארכיונים בקק"ל. "התמונות ממחישות את רוח התקופה: כיתות עמוסות תלמידים, שולחנות עץ מסיביים, ותחושת ריכוז משותפת סביב משימות הלמידה".

"תחושת ריכוז משותפת סביב משימות הלמידה",צילום: יעקב רוזנר, ארכיון קקל

הצילומים שנחשפים כעת, מציגים בין היתר שיעור תפירה בירושלים ב־1935, כיתת גיאוגרפיה עם גלובוס גדול ושיעור טבע ב־1945. "כל תמונה היא חלון לעבר, ומזכירה את הדרך הארוכה שעברה מערכת החינוך, ממחברות ודיו דרך לוחות עץ, ועד לעידן הדיגיטלי של היום". מסכמת סיני.

"כל תמונה היא חלון לעבר, ומזכירה את הדרך הארוכה שעברה מערכת החינוך",צילום: פוטו לוי ארכיון קקל

סיני מוסיפה כי לקק"ל היה תפקיד מרכזי במערכת החינוך של היישוב היהודי ושל מדינת ישראל הצעירה. כמעט בכל כיתה ובגן ילדים הוקצתה "פינת קק"ל" ובה הקופה הכחולה המפורסמת, לצד כרזות צבעוניות של הקרן הקימת. מדי יום שישי, היו הילדים משלשלים מטבעות לקופה, טקס קטן שהפך לסמל של חינוך לערכים, ציונות ושותפות בבניין הארץ.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר