"הוכיחו שהם יותר גדולים מכולם": דור הטיקטוק הפך לדור של אריות

אירועי 7 באוקטובר והמלחמה מאז הביאו לקדמת הבמה ערכים כמו הקרבה למען המולדת, אהבת המדינה, הדדיות וסיוע לזולת. החשש הציבורי מ"דור הטיקטוק" - דור ששקוע בעצמו ושמנותק מהמציאות - שכך כאשר התברר שבני נוער רבים ארגנו משלוחי אוכל, תרמו לקהילות מפונות והתגייסו לכל משימה, ובשדה הקרב הפכו ל"דור של אריות" שהקריבו את חייהם.

לצד זה, היו גם תופעות מכוערות כמו אלימות כלפי מוחים למען החטופים, התלהמות ברשתות החברתיות ועוד. סוגיית החינוך לערכים מעסיקה את מערכת החינוך כבר עשרות שנים, וכמעט תמיד עולה השאלה אם תלמידי ישראל מתחנכים לציונות, לסולידריות ולתרומה לקהילה - או שערכים אלה הם בגדר סיסמאות בלבד.

בחוק החינוך הממלכתי מ־1953 נכתב כי המטרה היא לחנך אדם להיות אוהב אדם, להנחיל עקרונות של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לפתח יחס של כבוד לזכויות האדם, לתרבותו ולהשקפתו על הזולת, לשמור על החוק ולחנך לחתירה לשלום ולסובלנות. "אני חושב שפחות מדי אנשי חינוך מכירים את המסמך הזה, ועוד פחות באמת עוסקים ביישום שלו", אומר ד"ר ניר מיכאלי, חבר המועצה לחינוך ממלכתי־עברי, ובעבר יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

לדבריו, "בחינוך ערכי זה מאוד מסובך להעריך - גם הצלחה וגם כישלון. מצד אחד, אפשר לומר שהרבה דברים שמתרחשים במדינה הם עדות להצלחה של חינוך ערכי. אם מסתכלים, למשל, על ההתגייסות של כלל החברה הישראלית לעזרה הדדית. מצד אחר, כשמסתכלים על גילויי גזענות, ממגרשי הכדורגל ועד השדה הפוליטי, מן הסתם אפשר לראות בזה עדויות לכישלון".

מערכת החינוך, בעיניו, מחנכת לערכים בעל כורחה. "כל תהליך לימודי כורך בתוכו חינוך ערכי, אבל יש פערים. בחינוך הממלכתי־דתי וגם בחרדי, חוט השדרה הזהותי הערכי מאוד ברור. דווקא בחינוך הממלכתי־עברי ('החילוני והמסורתי') יש טשטוש, חוסר בהירות או גמגום בנוגע לערכים.

"במועצה לחינוך ממלכתי־עברי הגדרנו חוט שדרה ערכי, שכולל יהדות ישראלית, דמוקרטיה ואנושיות, ציונות וציון, קדמה ושגשוג. לאורך הרבה מאוד שנים היה נוח להציב בראש הפירמידה סוגיות של הישגים לימודיים, אבל האתגר הוא לשלב בין דעת לבין חינוך ערכי".

"ציונות במעשה"

משרד החינוך טוען שחרט על דגלו לחנך לערכי ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לצדק חברתי ולערבות הדדית, ושבמקצועות כמו אזרחות, ספרות, היסטוריה ותנ"ך התלמידים נחשפים לערכים אלה. בשנים האחרונות הוא הפך את התרומה לחברה תנאי לקבלתה של תעודת הבגרות.

התוכנית למעורבות חברתית בכיתות י'-י"ב מהווה תנאי סף לקבלת תעודת בגרות מלאה. במסגרת הפרויקט מחויבים התלמידים להשתתף בפעילות חברתית, התנדבותית או קהילתית - בעמותות, במוסדות רווחה, בגני ילדים, בסיוע לקשישים ועוד - והם עושים זאת באופן יוצא מן הכלל.

שר החינוך, יואב קיש, מוסיף ש"הנוער הישראלי הוא מהחוזקות הגדולות של ישראל. אנחנו רואים אותו מתנדב, יוזם, מקבל אחריות - בקהילה, בבית ובמקומות שבהם יש צורך אמיתי. זה לא מקרה, אלא הדרך שמערכת החינוך מובילה. חינוך לערכים, זהות, מעורבות ותחושת שליחות.

"החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, צוותי ההוראה, המדריכים והמנהלים - כולם שותפים לטיפוח הדור שמחזיק היום את החברה הישראלית בגאון: תלמידים שפועלים בעורף, ובוגרים שפועלים בחזית. זו המשמעות העמוקה של ציונות במעשה".

אלא שמנגד, ברשתות החברתיות עולה תמונה עגומה של סרטוני אלימות בשעות הלימודים ואחריהן, כמו זה שפורסם רק לאחרונה ושבו נראו בני נוער קוראים "מוות לערבים" לעובדי המזנון במתחם סינמה סיטי שבירושלים.

גיבורי התרבות של הנוער

כשמדברים על ערכים, הם נמצאים גם במודלים לחיקוי - גיבורי תרבות ואנשים שהשפיעו ושעשו דברים משמעותיים. כדי לאפשר למוציאים לאור להחליט איזו דמות הם רוצים לשלב בספרי הלימוד, משרד החינוך לא פרסם רשימת "גיבורים לאומיים". עם זאת, יש בתוכניות הלימודים קריטריונים להצגת דמויות מופת, והן צריכות להיות כאלה שתרמו משמעותית לחברה, הפגינו מנהיגות וכדומה.

"כמי שמכיר את עזה היטב, אין דור שנלחם יותר קשה, יותר סיזיפי ויותר מורכב מהדור הנוכחי. יש פה דור שעזב את הטלפונים, עזב את המסכים, עזב את כל הסטיגמות, הגיע להילחם והוכיח לכולנו שהם הרבה יותר גדולים מכל דור אחר שהיה פה", אומר זיו שילון - יזם, מרצה ופעיל חברתי ששירת כקצין בחטיבת גבעתי, נפצע בעזה ב־2012 ואיבד את ידו השמאלית.

"במבחן התוצאה, מאז פרוץ המלחמה ראינו פה מסירות נפש מדהימה למען ערכים של שמירה על ביטחון ישראל והבטחת קיומו של העם היהודי. לכל דור יש ערכים שמניעים אותו, והדור הזה מונע יותר מהגשמה עצמית אינדיבידואלית מאשר דור ההורים שלנו, שבעבורו ציונות ובניית הארץ היו ערכי מפתח. בני הנוער כיום מסתכלים על מה הם צריכים להשקיע ומה יוצא להם מזה, וזה בסדר. יש פה חבורה של גיבורים שחזרו פעמיים־שלוש ללחימה, חלקם אחרי שנפצעו, ונתנו את כל־כולם בחירוף הנפש".

יש לבני הנוער של היום גיבורי תרבות להזדהות איתם?

"יש גיבורים כמו עידן עמדי שנפצע בלחימה, יש גיבורי תרבות כמו נועה קירל ויש גיבורי תרבות כמו הרב שניר גואטה. כל בן נוער שבוחר להתחבר לכולם, או לכל אחד בנפרד, זה בסדר מבחינתי. זה מה שמייצג את הפלורליזם ואת הישראליות".

אתה מרגיש גיבור?

"אני לא מרגיש גיבור תרבות ולא גיבור בכלל. בסך הכל עשיתי מה שצריך כדי לשמור על המדינה שלי. אני משתדל לעשות מה שאני יכול כדי לשמש דמות ומודל לחיקוי - שאפשר לקום גם מפציעה. אני משתדל לתת אור גם לאנשים אחרים".

סכנה ברשתות החברתיות

חלק בלתי נפרד מעיצוב הערכים החינוכיים מתרחש גם מחוץ לכותלי בית הספר, בעיקר בתנועות הנוער ובפעילות הבלתי פורמלית. הפעילות שם היא כר נרחב להקניית ערכים של מנהיגות, אחריות, שותפות, שירות משמעותי ומחויבות למדינה.

אחת מהן היא עמותת סח"י (סיירת חסד ייחודית), שמעצימה בני נוער באמצעות נתינה. הם עוסקים בהתנדבות למען נזקקים בשכונות שבהן הם חיים, מחלקים סלי מזון, מסייעים לקשישים, מנקים מקלטים ועוד. העמותה פועלת כבר שנים בפריפריה החברתית־כלכלית, ולאחר 7 באוקטובר הקימה סיירות עם בני נוער מפונים מהצפון ומהעוטף - שהמשיכו לפעול גם כשחזרו לביתם.

לדברי אברהם חיון, מנכ"ל העמותה ושותף־מייסד שלה, "משימתנו החינוכית היא לחשוף את פעילות הנתינה לבני הנוער בגיל כמה שיותר צעיר. אם תנגיש אותם לעשיית טוב וחסד, הם כבר יתמכרו לתחושה הטובה שהנתינה נותנת להם כבני אדם. אתה באמת יכול ליצור אחדות וסולידריות כשאתה מתקרב לבני אדם.

"הנוער לפעמים נוטה לפעילות פחות חיובית, או נמצא הרבה ברשתות החברתיות שיש בהן הרבה תכנים שלא היינו רוצים שיהוו להם השראה, אבל אנחנו לא אומרים לו שזה לא בסדר ולא עסוקים בלהזהיר אותו מוונדליזם, מאלימות ומסמים. הגישה שלנו אומרת: תראה לנוער שאתה עושה טוב, תן להם לעשות טוב, והם כבר יידעו להימנע מדרכים פחות רצויות".

מי צריך לדאוג לערכים - הבית או בית הספר?

"זו עבודה משותפת של כולם - לחנך, ללמד, לתת דוגמאות ולהנגיש מפגש אמיתי עם הערכים דרך עשייה. כשהערכים באים מהבית, זה נתפס יותר מהר ויותר בקלות, וכשיש בתי ספר ומסגרות שתומכים בזה - זה מאוד מסייע, אבל המחויבות היא של כולם".