האם תקציב משרד החינוך מנוצל כראוי? על אף סכומי הכסף האדירים שמחזיק משרד החינוך - תקציב של 89,799,197,000 שקלים נכון לשנת 2025, כלומר קרוב ל-90 מיליארד שקלים - עדיין נשמעות טענות על מערכת חינוך מיושנת, כזאת שלא מצליחה לעשות שינוי משמעותי ולצמצם פערים.
אמנם מערכת החינוך היא זו שהוציאה מוחות גדולים שחתומים על חברות היי-טק שעשו היסטוריה, ועל תלמידים ישראלים שקוטפים פרסים בתחרויות בין לאומיות ופעילים בתנועות נוער, אך עדיין נשאלת השאלה האם הכסף הולך למקומות שהוא באמת צריך להגיע אליהם.
כבר הראנו בעבר שבכל הנוגע למשרד החינוך, מדובר במשרד מסורבל בעל כפילויות. בשבועות האחרונים צללנו אל הסעיפים הקטנים של מערכת החינוך שבשנים האחרונות עבר הפרטה משמעותית – כמעט כל שירות, מהכשרה של מורות, כתיבת תכנים ותכניות לימוד, שירותי מחשוב – הכל נעשה על ידי גורמים מבחוץ.
במערכת החינוך יש 2.4 מיליון תלמידים. תלמידים אלו צריכים מורים, וכל מורה עולה שעת הוראה. לכן במשרד החינוך מציינים כי כ-90% מתקציב המשרד מיועד לשכר מורים, שכר עובדים המועסקים על ידי השלטון המקומי, שכר עובדי המשרד ושכר עובדי התאגידים. על פי אתר "מפתח התקציב", 36 מיליארד מיועד למשכורות (40%), עוד 50 מיליארד לתמיכות והעברות (57%) ועוד 3 מיליארד לרכש וקניות (3%).
אילת 2030 - כיתה על קו החוף - חינוך באילת - תמונת מצב--משה בן שמחון
אז על מה הולך הכסף? מהסתכלות על הרבעון הראשון של שנת 2025 מיליונים רבים הולכים על צהרונים והזנה (אוכל) לילדי יום חינוך ארוך ולילדי הצהרונים. בנוסף, מיליונים מועברים לקרן קרב שמפעילה תכניות העשרה במסגרת יום חינוך ארוך, מיליונים גם להסעות, למשל עבור תלמידי הפזור הבדואית.
עוד מוערים כספים עבור ביטוי תלמידים, פרויקט היל"ה לנוער מנותק, סל תרבות ארצי ועוד. המשדד גם משלם מיליונים רבים כל שנה על הספקת שירותי מחשב ובדיקות אבטחה וסייבר. וכפי שפורסם ב"ישראל היום" בין 75 ל-55 מיליון שקל בשנה למשגיחים בבחינות הבגרות.
התחום שהכי קשה לעקוב אחריו הוא תחום היועצים, לדוגמא נרשמה הוצאה של כ- 170 מיליון שקלים לטובת השירות הפסיכולוגי חינוכי במשרד חינוך עבור אספקת שירותי מומחים בנושאים שונים. גם חברת מלם הדרכה בעם מקבלת עשרות מיליוני שקלים עבור אספקת שירותי מומחים בנושאים שונים. למשל המשרד שילם 12 מיליון שקל עבור העסק מומחים במסגרת חרבות ברזל.
היום, גם תכניות הלימוד לא נכתבות על ידי אנשי משרד החינוך אלא על ידי גופים חיצוניים. והנה עוד דוגמא, בזמן חרבות ברזל משרד החינוך שילם עשרות אלפי שקלים עבור "כתיבות סקירות יומיות בנושא היבטים פדגוגים לחינוך בזמן חירום", לא ברור מדוע בימים שבהם כל המידע זמין, בטח כשיש שימוש בבינה מלאכותית וכל החומרים מתעדכנים וכשבמשרד עצמו מועסקים פסיכולוגים ואנשי מקצוע מוערכים המשרד מוציא מאות אלפי שקלים ויותר מזה עבור סעיפים שכאלה.
במשרד החינוך ציינו בהקשר הזה: "כי לשכת המדענית הראשית במשרד מפרסמת סקירות ספרות מקצועיות עבור מקבלי ההחלטות, כחלק מגיבוש מדיניות חינוך מבוססת-ידע. כתיבת הסקירות נעשית בשיתוף מומחים חיצוניים שנבחרים בקפידה במסגרת קולות קוראים, תוך ליווי מקצועי של לשכת המדענית – כדי להעשיר את הידע המחקרי ולשלב נקודות מבט משלימות. כך גם הסקירה בנושא אוריינות מתמטית, שנכתבה בשיתוף מפמ"רית מתמטיקה ובהובלת ד"ר בעלת ניסיון בכיר במזכירות הפדגוגית".
משרד החינוך מוציא גם הרבה מאוד כספים על ציוד טכנולוגי, למשל, הוא רכש מחשבים ניידים לתלמידי צפון הארץ שפונו בסכום של כ- 25 מיליון שקלים. זו החלטה מבורכת. אצל חלק מהם הוא גם השאיר אותם, על אף שייתכן ששבו לביתם והם לא צריכים אותו יום. במשרד החינוך ציינו כי מרבית המחשבים נמסרו לתלמידים לצמיתות, כחלק ממענה לאומי לאוכלוסיות שפונו ולצורך המשך הלמידה מרחוק. מחשבים שהיו מיועדים למרכזי החוסן (מרכזי 'יחד') מוחזרים בסיום השימוש ומופנים מחדש בהתאם לצרכים בשטח.
עם זאת, גורם במשרד החינוך רואה את הדברים קצת אחרת ומסביר: "תקציב משרד החינוך הוא מהרחבים בשירות המדינה, והוא משקף מערכת מורכבת ורבת־זרועות. מטבע הדברים, כשמפרקים תקציב כזה לרמת שורות בודדות – חלק מהסעיפים עלולים להיראות יוצאי דופן למי שאינו מכיר את ההקשר הכולל. לעיתים אלה רכיבים תפעוליים, טכנולוגיים, לוגיסטיים או רווחתיים, שנראים שוליים כשבודדים אותם – אך בפועל, הם חיוניים להפעלת מערכת בקנה מידה כזה.
כל הוצאה במשרד – קטנה כגדולה – מאושרת בהתאם לנהלים סדורים: ליווי חשבות, בדיקה משפטית, והפעלה לפי הוראות תכ"ם וכללי המינהל התקין. התקציב כולו מתנהל במסגרת קבועה יחסית, והשונות בין השנים מתונה. המנגנון כולו מבוסס על אחריות ניהולית – כל שקל מופעל על בסיס צורך מזוהה, עם תיעוד ואישור מקצועי.
הוא גורס כי גם סוגיית ההתקשרויות החיצוניות – מיקור החוץ – זוכה לעיתים לפרשנות חלקית: "בפועל, מדובר בכלי שמאפשר להפעיל את המערכת באופן מדויק, גמיש, ובעיקר – חסכוני. כאשר המשרד נדרש למומחיות מסוימת, לפרויקט זמני או לצורך משתנה, אין היגיון לבנות עבורו מנגנון פנימי. מיקור חוץ מאפשר לרכוש את השירות הרלוונטי בלבד – מבלי לייצר מערכת תפעולית קבועה סביבו.
לו המשרד היה נדרש להפעיל את אותם שירותים באמצעות כוח אדם פנימי – היה עליו לגייס, להכשיר, לנהל ולתחזק מערכים שלמים גם כשאין להם עוד הצדקה. המשמעות התקציבית לכך גבוהה בעשרות מונים מהחלופה החיצונית. מעבר לכך, המנגנון היה מאבד את הגמישות – לא ניתן היה להפסיק פעילות מידית כשמשתנה צורך, או להחליף את נותן השירות במקרה של אי התאמה.
מיקור חוץ מאפשר גם לבחור מומחים מדויקים למשימות מורכבות: תכנון פדגוגי מתקדם, פיתוח מערכות טכנולוגיות, ביצוע מחקרים, הפקת חומרים, ניהול פרויקטים, מיפוי מוסדות, תגבור הוראה, או הפעלה בשעת חירום. אלה אינם שירותים שמצדיקים מערך קבוע לאורך השנה – אלא תגובות ממוקדות לצורך מזוהה. כל התקשרות כזו מלווה מקצועית, מתבצעת באישור, ונבחנת לפי אותם כללים שמחייבים את יתר תקציב המשרד. מיקור חוץ איננו עקיפה של המנגנון – אלא הדרך המודרנית להפעיל אותו בתבונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו