"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אושר: תכנית חדשה תשלב קורסים במדעי הרוח ללומדים לתואר ראשון בתחום ריאלי

במסגרת התכנית יפותחו מקבצים הומניסטיים ייעודיים בהיקף של לפחות 12 נקודות זכות שישולבו בתכניות לימוד בתחומים שאינם מדעי הרוח • מאז שנת השיא בתשנ"ה, מספר הסטודנטים במדעי הרוח יורד בהתמדה עד לשפל של 9,042 סטודנטים בתשפ"ד

,עודכן
0השמעה
אוניברסיטת תל אביב. צילום: יוסי זליגר

התכנית לחיזוק מדעי הרוח: הועדת לתכנון ותקצוב (ות"ת) אישרה את תכנית "מדעי הרוח 360" שמטרתה חיזוק תחום מדעי הרוח באקדמיה לצד מקצועות ריאליים, תקציב התכנית עומד על סכום כולל של כ-40 מיליון שקלים.

פרופסור ניסים אוטמזגין, דיקן מדעי הרוח באוניברסיטה העברית נואם במחאה בירושלים

בשנים האחרונות במדינת ישראל, מתמודד "עם הספר" עם נטישה של סטודנטים מהפקולטות ללימודי הרוח. הם בוחרים במדעי המחשב והנדסהעל פני מקצועות מדעי הרוח הכללייםובהם ספרות, לימודי יהדות, פילוסופיה, היסטוריה, ארכיאולוגיה, לימודי ארץ ישראל, שפות ועוד. המהלך הזה, מתרחש גם במערכת החינוך - כאשר מספר התלמידים שבוחרים במגמות כאלה הולך ופוחת לאורך השנים.

התכנית החדשה שמה לה למטרה לשלב קורסים במדעי הרוח - בתארים בתחומים ריאליים. במסגרת התכנית יפותחו מקבצים הומניסטיים ייעודיים בהיקף של לפחות 12 נקודות זכות שישולבו בתכניות לימוד בתחומים שאינם מדעי הרוח, כך שלפחות 20% מתלמידי הבוגר - סטודנטים להנדסה, מדעי המחשב, מתמטיקה, רפואה ועוד, ייחשפו לערכים, לשפה ולכישורים של מדעי הרוח כחלק אינטגרלי מהכשרתם. כמו כן יעודכנו תכניות הלימוד במדעי הרוח לטובת חדשנות והעמקת החיבור לשוק העבודה.

סטודנטים בקמפוס אוניברסיטת תל אביב. ירידה עקבית בסטודנטים במדעי הרוח,צילום: גדעון מרקוביץ'

הקול הקורא יתפרסם לאוניברסיטאות ומוסדות (המתוקצבים על ידי המדינה) בתחילת ספטמבר. הם יוכלו להגיש בקשה לקחת חלק בתכנית ולקבל את מענקיה, במהלך תשפ"ו ולאחר אישור התכניות האסטרטגיות התכנית תפעל ל-3 שנים. התכנית, בשיתוף יד הנדיב, תהווה המשך והרחבה של תכנית "אקדמיה 360" שהושקה בשנה שעברה לטובת קידום חדשנות בהוראה, תעסוקתיות וקשרי אקדמיה-חברה-קהילה.

נתוני המועצה להשכלה גבוהה מלמדים על הירידה החדה במספר הסטודנטים במקצועות הרוח. רק 4.2%, 9,042 מהסטודנטים לתואר ראשון בחרו ללמוד במקצועות אלו בשנת תשפ"ד (2024). זאת לעומת שנת תש"ע 2009 שבה למדו בתחומי הדעת 13,849 סטודנטים, שהיוו כ-8% מסך הסטודנטים. שנת השיא הייתה בסביבות שנת 2005 אז מספר הלומדים לתואר ראשון במדעי הרוח הגיע לשיא ועמד על 17,870 בתשנ"ה.

נתונים נוספים שבדקו את המועמדים ללימודי תואר ראשון באוניברסיטאות ויחס מועמדים למתקבל ולומד (כמות הסטודנטים שהתקבלו ללימודים שאותם בחרו) העלו כי מדעי הרוח נמצאים במקום האחרון – כלומר כמעט כל מי שרצה להתקבל אליהם הצליח, המשמעות היא שאין "תחרות" על המקומות בפקולטות. מתוך 1,231 סטודנטים התקבלו 923, יחס קבלה של 1.3.

לשם השוואה, ברפואה, רצו להתקבל 2,074 סטודנטים אך התקבלו רק 539, כלומר יחס של 3.8. מדעי המחשב, משפטים, פסיכולוגיה, וגם עבודה סוציאלית - כולם היו מבוקשים יותר ממדעי הרוח.

יו"ר הות"ת, פרופ' יוסי מקורי, הודה ליד הנדיב על השותפות ותמיכתה ארוכת השנים בהשכלה הגבוהה בישראל. לדבריו, "תכנית "מדעי הרוח 360" מבטאת את המחויבות שלנו להשכלה גבוהה רחבה. כזו שמכשירה לא רק אנשי מקצוע, אלא אזרחים עם יכולות כתיבה, חשיבה וביטוי גבוהות. זהו שינוי תפיסתי עמוק, שמציב את מדעי הרוח בלב ההוראה האקדמית בישראל. המטרה שלנו ברורה: לקדם את מדעי הרוח ולהקנות לכל בוגרי האקדמיה השכלה רחבה וכישורים חיוניים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר