כשהצלצול של 1 בספטמבר יגיע, ייכנסו לכיתות תלמידי מגמות העילית של מערכת החינוך– מדעי המחשב, סייבר, פיזיקה. בינתיים הם שקועים עדיין בענייני בני נוער – אבל אלה הצעירים שאולי ייקחו בעתיד חלק בעוד תקיפה איכותית של ישראל באיראן.
במבצע "עם כלביא" ביצעו צה"ל, המוסד ומערכת הביטחון תקיפה מדויקת ועמוקה בלב טהרן וערים נוספות. חיל האוויר הצליח לחדור את מערך ההגנה האיראני, כשהוא משלב יכולות מודיעין ותקיפה אווירית. התקיפה, שנחשבת למורכבת ביותר מאז קום המדינה, דרשה היערכות מוקדמת, איסוף מודיעין, הכשרה טכנולוגית ברמה גבוהה ביותר – ובעיקר דור צעיר שנכון ומוכן למשימה.
התקווה היא שהצעירים האלה, שלומדים כיום בכיתות, ניגשים למבחנים, פותרים משוואות, מתכנתים ומשננים את החומר – ייקחו בעתיד חלק במבצעים הבאים של ישראל באיראן, אם לא יבוא עד אז שלום מיוחל.
לימודי פרסית: להבין את האויב
מה שהיווה את הבסיס והיסוד להצלחת המבצע באיראן היה המודיעין האיכותי. כדי להבין את האיראנים יש צורך בישראלים שבקיאים בשפה הפרסית ובערבית, בשל העובדה שאיראן שולחת זרועות תמנון במזרח התיכון כולו. בשנת הלימודים האחרונה (תשפ"ה) למדו במגמת פרסית 225 תלמידים בכיתות י'-יב', בשישה בתי ספר, והצפי הוא שבשנת הלימודים הקרובה יצורף בית ספר נוסף.
בצה"ל פועלת כבר שנים תוכנית לגיוס תלמידים שלמדו ערבית לשיבוץ בתפקידים מודיעיניים, ובמקרים מסוימים – ללמידה ייעודית של פרסית אחרי גיוסם לצבא. תלמידים דוברי פרסית כשפת אם, בעיקר מקרב קהילת יוצאי איראן בישראל, מהווים אף הם חלק מהעתודה.
"אנחנו לומדים את השפה הפרסית, גם הכתובה וגם המדוברת, ועוסקים בתרגום של מסמכים וטקסטים. בסוף, כשאתה רוצה לתרגם את מסמכי הגרעין - אתה צריך ידע בשפה", מסבירה חנה ג'האן פרוז, רכזת מגמת איראן ביטחון ומודיעין בתיכון בן גוריון בפתח תקווה. "לא כולם מצליחים להתמיד. יש כאלה שזה קשה להם, למרות שנשמע מאוד יפה בהתחלה".
פרוז היא אמנית וחוקרת איראן עם תואר שני בלימודי היסטוריה של המזרח התיכון ואפריקה. היא ברחה מאיראן עם משפחתה אחרי המהפכה האסלאמית (שאירעה ב-1979), ועלתה לארץ בגיל 12. תחילה לא ידעה עברית ("זרקו אותי מבית הספר"), אך לימים הפכה למורה וכיום לומדים תחתיה 50 תלמידים במגמה.
"אנחנו לומדים גם על טרור ומודיעין, עוסקים הרבה במה קורה באיראן", היא מדגישה. "המטרה שלי היא להתמקד בשפה, בתרבות ובהיסטוריה של איראן, אך העיסוק בשאלה 'מתי הם יפציצו אותנו' היה כמובן תמיד היה ברקע. בסוף אנחנו נתנו את מכת הפתיחה".
התלמידים שלך מגיעים לשרת במודיעין?
"אני נותנת להם את הכלים, וצה"ל רוצה אותם מאוד. אני מלמדת פרסית מדוברת, כי הרגשתי שיש צורך צבאי לזה, והתלמידים באמת מחוזרים. הרבה מהם מתגייסים ליחידות מודיעין. זה נוער מדהים, סקרן, שרוצה לדעת, ללמוד, להכיר עם אחר. חשוב לי לומר שאני לא באה להכשיר 'מרגלים'. התלמידים שלי לא מספרים לי, אבל אני יודעת שיש מהם כאלה שהיה להם תפקיד במערכה האחרונה מול איראן. אני יודעת שהם עדיין שומרים איתם את המחברת מהכיתה".
חלום בשמיים: להיות טייסים
טייסים וטייסות ישראלים גמאו יותר מ-1,500 קילומטרים לשטח האויב, במטרה להפציץ את אתרי הגרעין האיראניים. החלום להפוך לטייס בחיל האוויר משותף ללא מעט צעירים וצעירות שעוברים מיונים רבים לקורס היוקרתי - שרק עשרות בודדות זוכים לסיים בכל מחזור שלו. לצד חלום הישיבה בקוקפיט, במערכת החינוך פועלות מגמות שבמסגרתן תלמידים מפעילים רחפנים ומשתמשים בהם לצרכים שונים – למשל חקלאיים – והיכולות שהם רוכשים יהפכו לשמישות גם מאוחר יותר, בשדה הקרב. וכמובן ישנם גם הטכנאים, שאחראים לתקינות המטוסים ולחימושם, ושבלעדיהם לא ניתן יהיה להמריא.
"תלמידים ממגמות מדעיות הפכו לפרחי טיס ולטייסים", מסביר רוני פולט (52), מנהל תיכון מור במודיעין-מכבים-רעות, שממנו יצאו לאורך השנים עשרות רבות של טייסים. "מדובר בתלמידים שיודעים 'להחזיק' במקביל שתי מגמות, דוגמת פיזיקה בשילוב עם כימיה, מדעי המחשב או ביולוגיה - וזאת לצד חמש יחידות מתמטיקה. קורס הטיס בחיל האוויר קשה ומאתגר מאוד, והסיפור פה בעיניי הוא התלמידים, שיש להם תכונות של התמדה, נחישות ורצון להתמודד. לצד זה אנחנו מעודדים גם הישגים חברתיים, דוחפים את הצעירים להתנדב, לתרום להיות בתנועות נוער. התפיסה שלנו היא שככל שאתה מתרגל את עצמך ביותר משימות –תדע לשלב יותר ולהצליח".
הדחיפה לתלמידים מגיעה מהחינוך בבית או מבית הספר?
"בסוף אנחנו קהילה שביסודות שלה יש הרבה אנשי צבא. ביישוב רעות מתגוררים הרבה יוצאי צבא ובהם טייסים. ה-DNA של הקהילה ושל בית הספר הוא הישגיות ומצוינות, ויש דחיפה של הקהילה ובית הספר עם יותר מ-99% גיוס לצה"ל.
"יש לנו סיפור מרגש של סגירת מעגל במלחמת 'חרבות ברזל': בוגר שלנו, בן למורה בבית הספר, לוחם בחטיבת גבעתי, והוא נפצע בשדה הקרב בעזה. מי שחילצה אותו היא טייסת - שבעצמה בוגרת של בית הספר. מצד שני, שבעה בוגרות ובוגרים נפלו ב'חרבות ברזל'. יש לזה מחיר כבד גם לחדר המורים, אבל נמשיך לחנך לדרך זו".
יש תחרות בין התלמידים?
"מדברים כאן הרבה על הרצון להגיע ליחידות מיוחדות, ורבים מהתלמידים הולכים לחוגי כושר קרבי. מאוד חשובים להם הנתונים בצו הראשון, מבחני דפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) וראיון אישי. הם מעודדים זה את זה. ברור שיש גם אכזבות, ואנחנו צריכים 'להרים' תלמידים שהחלום שלהם התנפץ כשלא קיבלו את התפקיד שבו רצו".
סייבר ומודיעין: איראן בכף היד
אנשי המחשבים והסייבר הפכו בשנים האחרונות לקו הגנה ראשון מול איומים טכנולוגיים מצד איראן. התלמידים לומדים תכנות, אבטחת מידע והצפנה – כלים שהפכו לחיוניים למלחמת הצללים ארוכת השנים מול איראן. כשהם מגיעים ליחידות דוגמת 8200 הם אלה שתפקידם לחדור לרשתות האויב ולהביא מידע, וגם להגן על המערכות הישראליות. לאחרונה צוטטו גורמים באיראן שטענו כי במהלך מבצע "עם כלביא" הם חוו יותר מ-20 אלף מתקפות סייבר - שחלקן גרמו נזק.
ברשת התיכונים "עתיד" ירחיבו בשנת הלימודים הקרובה את תוכנית "אניגמה" לפיילוט שיכלול ארבעה בתי ספר. מדובר במגמת חמש יחידות לימוד שעוסקת בעולמות של איסוף ומחקר מודיעיני – ושמכשירה את התלמידים להיות אנשי מודיעין מובחרים הרבה לפני שהם מתגייסים לצה"ל.
"זה שונה מכל מגמה או תוכנית לימודית שקיימת", אומרת ד"ר שגית קרביס, ראש תחום מצוינות של רשת חינוך "עתיד" ומומחית במחקר מודיעני אסטרטגי. "התלמידים שלנו לומדים להיות אנשי מודיעין בעולם תזזיתי, לומדים על עולם הסייבר ועל העולם הערבי, וגם איך מנהלים תקשורת מקרבת".
ד"ר קרביס מסבירה איך זה עובד: "בכיתה י' כל התלמידים לומדים על המרחב הערבי, המרחב המוסלמי וגאופוליטיקה של המזרח התיכון - איראן לבנון, סוריה, קטאר וארגוני טרור. הם גם לומדים את יסודות המודיעין. אחר כך, בכיתות יא'-יב', הם עושים התמחות בסיגינט - איסוף מידע באמצעות יירוט אותות אלקטרוניים והפקת מידע מודיעיני מתוכם. במסגרת זו הם לומדים גם שפת תכנות.
"במסלול התמחות ויזינט (מודיעין חזותי) הם לומדים על גיאואינט (מודיעין גיאוגרפי מרחבי), לוויינים, רחפנים ועוד. לצד זה יש גם התמחות ביומינט, שהוא איסוף מודיעין באמצעות בני אדם. בהקשר הזה הם לומדים איך לנתח שפת גוף, איך לגייס אנשים למיזמים שונים ועוד. תחום האוסינט, שמתמקד באיסוף מתוך מקורות גלויים, נזנח בשנים האחרונות בצה"ל – וכעת הוא מקודם מחדש".
זה קורץ לתלמידים?
"היה לנו ביקוש עצום. מתוך 100 תלמידים בשכבה, 90 רצו את המגמה, ועשינו מיונים מאוד קפדניים. כל כיתה מונה עד 20 תלמידים שצריכים להיות חזקים במתמטיקה ובאנגלית, לפעמים בשילוב של מדעי המחשב ברמת חמש יחידות. הם רוצים לקחת חלק בזה, כי התחום מאוד רלוונטי ומסקרן, וגם ההורים מבינים שלשם העולם הולך למעשה. בסוף, למרות 7 באוקטובר, ראינו את הדברים המדהימים שהמודיעין של ישראל עשה, ולאיזה הישגים הוא הגיע".