"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
משרד החינוך מצא פיתרון להדלפת בחינות הבגרות - וחזר בו
במשרד תכננו להוביל מהלך שיקשה עוד יותר על דליפה של בחינות בגרות • הרעיון היה לצייד את השליחים שמובילים את בחינות הבגרות לבתי הספר במצלמות גוף
בחינת בגרות (אילוסטרציה). צילום: יהושע יוסף

משרד החינוך מצא פיתרון להדלפת בחינות הבגרות - וחזר בו

במשרד תכננו להוביל מהלך שיקשה עוד יותר על דליפה של בחינות בגרות • הרעיון היה לצייד את השליחים שמובילים את בחינות הבגרות לבתי הספר במצלמות גוף

,עודכן
0השמעה
[object Object]

משרד החינוך תכנן לצייד את מובילי בחינות הבגרות במצלמות גוף – וחזר בו. במשרד החינוך תכננו להוביל מהלך שיקשה עוד יותר על דליפה של בחינות בגרות, הרעיון היה לצייד את השליחים שמובילים את בחינות הבגרות לבתי הספר במצלמות גוף. מדובר במצלמות כמו אלה שיש על כוחות ביטחון כמו שוטרים וסיירים.

מצלמת גוף על שוטר,צילום: יהושע יוסף

אלא שבסופו של דבר הוחלט שלא לצאת למהלך. במשרד החינוך אישרו את הפרטים וציינו כי "במהלך בחינה מקצועית של מערך שליחויות בחינות הבגרות, נשקל רעיון להצטיידות במצלמות גוף לצורכי בקרה נוספים. לאחר בדיקה תפעולית ומבצעית הוחלט שלא לקדם את המהלך, והנושא ירד מהפרק מבלי שנרכש ציוד בפועל".

הניסיון לשמור על טוהר הבחינות בזמן בחינות הבגרות ולמנוע הדלפה של שאלונים והעתקות מביאים את משרד החינוך להשקיע סכומי עתק. הבחינות עצמן יושבות בכספות אשר נפתחות מרחוק בשליטה ארצית על ידי אגף בחינות זמן קצר לפני תחילת הבגרות. את הדרך מהמדפיס הממשלתי אל בתי הספר הבחינות עושות ברכבים מאובטחים.

תלמידים בבחינת בגרות,צילום: יוסי זליגר

משרד החינוך מחזיק בטכנולוגיה של בינה מלאכותית שמאפשרת לאתר העתקות בבחינות הבגרות. בנוסף, במשרד החינוך מבצעים ניטור ברשתות החברתיות, צוות ייעודי מקצועי עוקב אחר ניסיונות העתקה, מסירת פתרונות בקבוצות סגורות ובאפליקציות. בשנים קודמות חלק מהתשובות לשאלות הופיע בקבוצות טלגרם של תלמידים והפתרון הוצע תמורת תשלום.

בנוסף המשרד עושה שימוש באמצעי אבטחה פיזיים ודיגיטליים גלויים וסמויים – לזיהוי שימוש באמצעים אלקטרוניים לדוגמת פלאפונים אוזניות ועוד. כמו כן נעשית השוואה כדי למצוא שינויים בכתבי יד באותה בחינה. למשרד יש מערך בקרות מקצועי – צוות מצומצם של בקרים בפריסה ארצית מבצע ליווי, ייעוץ ובקרה בבתי הספר עצמם כדי לשמור על טוהר הבחינות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו