"הכסף הציבורי מממן התבדלות": ביקורות בכנסת על תקציב העתק לחינוך החרדי

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ מיקי לוי, קיימה היום (שלישי) דיון עשירי בסוגיית הפיקוח על לימודי הליבה במוסדות החינוך החרדיים.

בדיון נחשפו נתונים חדשים על היקף ההתקדמות במוסדות הממלכתיים חרדיים (ממ"ח) והדגשים לפיקוח על לימודי הליבה במערכת החרדית.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי, הדגיש כי "לסוגיית החינוך קשר ישיר לפתיחות לעולם התעסוקתי ולשירות בצבא. הוועדה רואה בכך חשיבות עליונה זהו עתידה של מדינת ישראל. לצערי, נדרשנו להגיע לבג"ץ כדי שעבודת הפיקוח תיעשה כראוי, במקום שמשרד החינוך ייזום ויוביל שקיפות".

ח"כ משה טורפז, יוזם הדיון, התריע כי "לא ייתכן שמקצוע האנגלית לא ילמד כלל במוסדות חרדיים, במיוחד בבתי הספר לבנות. הגיעה העת לשקיפות מלאה". לדבריו, רשת "בני יוסף" ביקשה להצטרף לתכנית גפן, אך היועמ"ש חסם זאת בשל אי־עמידה בתנאים.

גם ח"כ מירב כהן התייחסה בחריפות: "כל ילד חמישי במערכת החינוך הוא חרדי. פחות מ־4% מהתלמידים ביסודי לומדים לימודי ליב"ה. זו לא סוגיה מגזרית זו סוגיה לאומית. הכסף הציבורי מממן חינוך להתבדלות במקום השתלבות בתעסוקה, גיוס והשכלה".

מנהל המחוז החרדי במשרד החינוך, שי קלדרון, הציג תמונת מצב עדכנית: "מוסדות הפטור" מחויבים ל־55% לימודי ליבה, מוסדות מוכש"ר (מוכר שאינו רשמי) ל־75%, והרשתות ל־100%. משרד החינוך פרסם קול קורא ייעודי ללימודי אנגלית לילדי מוסדות הפטור, כולל מבחני מדידה.

בשנה הקרובה צפויים לפעול 350 גני ילדים ו־150 בתי ספר במסגרת הממ"ח בהם גם בית ספר למחוננים בהיקף של כ־20 אלף תלמידים.

לביא גרינבלט, נציג אגף החשב הכללי, עדכן כי המעבר למערכת תקצוב חדשה לרשתות החרדיות יושלם עד ינואר 2026. "מדובר בתהליך מורכב מצד אחד ניתוק ממערכת מרכב"ה, ומצד שני הגברת האכיפה והבקרה התקציבית".

הוועדה קראה למשרד החינוך להמשיך לחזק את הפיקוח, להבטיח לימודי ליבה לכלל תלמידי ישראל, ולסיים את תהליכי השקיפות והתקצוב עד סוף תשפ"ו.