"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שומרי הסף? משרד החינוך לא אוסף נתונים על כניסת גורמים אסלאמיים קיצונים לבתיה"ס
למשרד אין נתונים על עובדי הוראה שנחשדו בביצוע עבירות ביטחון, עסקו בתכנים אסלאמיים קיצוניים, עודדו טרור או הסיתו לטרור
בית ספר במזרח ירושלים (למצולמים אין קשר לכתבה). צילום: צילום ארכיון: רויטרס

שומרי הסף? משרד החינוך לא אוסף נתונים על כניסת גורמים אסלאמיים קיצונים לבתיה"ס

למשרד אין נתונים על עובדי הוראה שנחשדו בביצוע עבירות ביטחון, עסקו בתכנים אסלאמיים קיצוניים, עודדו טרור או הסיתו לטרור

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

למרות שהוא מקיים פגישות עם גורמי שב"כ (לפחות שתיים בשנת הלימודים החולפת), בנושא מניעת כניסת גורמים קיצונים וגורמי טרור למערכת החינוך - משרד החינוך לא אוסף נתונים אודותיהם. כך עולה ממידע שהגיעו לידי "ישראל היום".

שב"ח נתפס בבית ספר בפתח תקווה עם אמצעים לגניבת רכבים

תפקידו של משרד החינוך הוא אומנם חינוך ולימוד, אלא שלאורך השנים מנסים גורמים אסלאמיים קיצוניים וגורמי טרור להיכנס לבתי הספר, להשפיע על מורים, על תלמידים, ובחלק מהפעמים להביא אותם לכדי מעשי טרור. הטיפול והסיכול הוא של שירות הביטחון הכללי - אך עולה השאלה מה משרד החינוך יודע על מה שמתרחש אצלו בבית, יותר נכון בבתי הספר.

מבדיקת ישראל היום עולה כי משרד החינוך לא אוסף נתונים אודות כניסה של גורמים אסלאמיים קיצוניים לבתי הספר ו/או מעורבות של עובדי הוראה או תלמידים באירועי טרור. משרד החינוך לא אמור לסכל, אלא שהוא אמור לתת מענה (גם חינוכי) לתלמידים או צוות בית ספר שבו התגלה מקרה. עצם המחסור בנתונים מעלה שאלה כיצד הוא מתמודד עם אירועים שכאלה.

כתובות הסתה במזרח ירושלים, צילום: דוברות המשטרה

למשרד אין נתונים על עובדי הוראה שנחשדו בביצוע עבירות ביטחון, עסקו בתכנים אסלאמיים קיצוניים, עודדו טרור או הסיתו לטרור. גם לא למקרים בהם תלמידים נחשדו בביצוע עבירות ביטחון.

נזכיר, רק לאחרונה עצרו משטרת ישראל והשב"כ מורה המתגוררת בנגב, תהאני אבו סמחאן, בת 33, בחשד שביצעה משימות ביטחוניות עבור האיראנים, קיימה קשר עם גורמי מודיעין איראניים וביצעה משימות בהכוונתם.

הריגול האיראני בישראל. גם בקרב מורים, צילום: GettyImages

בין השאר היא השתמשה בטלפון ייעודי ובאמצעותו עמדה איתם בקשר וקיבלה משימות. היא התבקשה לבצע משימות גם במהלך מבצע ״עם כלביא״, ביניהן, איסוף מודיעין על בסיס חיל האוויר בנבטים באמצעות צילום המראות של מטוסי קרב.

הבעיה: מזרח ירושלים

משרד החינוך מנסה להילחם בהסתה ובגורמים קיצוניים, אך הוא כושל במעקב אחר מה שקורה בתוך הכיתות, בין המורה לתלמידים.

מנגד, הוא כן מנסה להילחם בנושא בספרי הלימוד. מהמידע שהגיע לידי "ישראל היום" עולה כי לפי משרד החינוך בדיקות ספרים שנעשו בפזורה הבדואית לא הראו על חריגה וכי המפקחים אינם מאפשרים לגורמים חיצוניים להיכנס אל בתי הספר ולפעול באופן עצמאי. במשרד החינוך טענו כי הם מרכזים מאמצים במיגור התופעה ומכאן שניכרת מגמת שיפור בממצאים.

לעומת זאת במזרח ירושלים יש למשרד החינוך בעיה, בשנת הלימודים האחרונה התגלו מספר מקרים של תכנים מסיתים בספרי לימוד. כפי שפורסם בישראל היום, משרד החינוך בדק בשנתיים האחרונות של המלחמה כ- 150 בתי ספר והממצאים מדאיגים – תלמידים בכל שכבות הגיל לומדים לשנוא את ישראל.

באחד מבתי הספר אף נמצא שמנהל בית הספר בעצמו פרסם ברשתות החברתיות לאחר השבעה באוקטובר קטעים שיש בהם כדי להוות הסתה כנגד מדינת ישראל והשפעה מזיקה על התלמידים.

מחבלי חמאס ברצועה. "ההתנגדות" בספרי הלימוד, צילום: רויטרס

לדוגמא: בספר מדעים לכיתה ז' מופיעים שני רעולי פנים שיורדים ברוגטקה על חיילי צה"ל. לאחר מכן מופיעות מספר שאלות, בין היתר נשאלים התלמידים: 'מה הקשר בין מידת התארכות הגומייה והקפיץ לכוח המשיכה המשפיע עליהם?'.

בספר לימוד באזרחות לכיתה ג' מסופר על חיילי הכיבוש הציוני שפלשו לבית משפחה ועצרו את האבא. כאשר האם אומרת לילד שהאב הוא אסיר ומסבירה לו שהאסירים נאבקים למען העם הפלשתיני ומתנגדים לכיבוש תוך שימוש בביטוי מוּקאוומה, כלומר התנגדות חמושה. עוד נכתב בקטע על הסהר האדום כי הצוותים הרפואיים נמצאים בסכנה וכי הכיבוש הציוני מונע מאמבולנסים להגיע לפצועים, להעניק להם סיוע ולהעבירם לבתי חולים.

פרט נוסף ומקומם מראה שעל מנת להגיע אל בתי ספר במזרח ירושלים ולבצע שם ביקורת, משרד החינוך צריך לקבל סיוע של המשטרה או מג"ב "במסגרת ביקורות רגישות ונקודתיות בשכונות מסוימות" כאשר מדובר למשל בצור באהר או במחנה הפליטים שועפאט.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...