יוסי ממו, מנכ"ל רשת החינוך "עתיד" - אחת מרשתות החינוך הגדולות במדינה, שוחח היום (שני) עם נועם (דבול) דביר, כתב החינוך של "ישראל היום" במסגרת ועידת החינוך "צלצול לשינוי" של "ישראל היום".
כרשת, תרצה להיכנס לנהל חטיבת ביניים או יסודי?
יוסי ממו: "היום אני סוג של מנהל חטיבת ביניים. אבל העובדים של חטיבת הביניים והמנהל הוא של משרד החינוך. אני בא מעולם עסקי. לנהל עובדים שאני לא מחזיק אותם זה מורכב. מבקשים מאיתנו לפתור בעיות. כשחסרים מורים לא באים למשרד החינוך, באים לרשת לטענות, לרשויות, ואנחנו צריכים לפתור את הבעיות".
זה לא ייצור קניבליזם? עכשיו תתמודדו על לנהל חטיבות. זה לא יצור מצב של אנשים שינסו לתפוס כמה שיותר בתי ספר?
ההורים שחוקים ומותשים, והילדים? "הם מחפשים שחור ולבן בתוך הבלבול - אינטימיות היא הפתרון"
לשמוע על הנוער ולהתרגש: "מנכ"ל הדסה לא האמין מה החבר'ה של בני עקיבא עשו בבית החולים"
ועידת "ישראל היום": "ראשי רשויות חזקים שיש להם כוח מצפצפים על המשרדים הממשלתיים"
"מספר הילדים והנוער בסיכון שילש את עצמו - וזה סיפור שאף אחד לא מטפל בו"
יוסי: "אני חושב שהרשתות, הרשת שלי לפחות, יש לה מערך שתומך בצורה נפלאה. בהדרכות, הכשרות וגם בתחומים הכספיים והלוגיסטיים. אנחנו יצרנו יכולת הרבה יותר גבוהה מכל רשות. אנחנו פעילים בכמעט 70 בתי ספר. בחטיבה העליונה בודקים את היכולת להגיע להישגים. כמובן, לא צריך לפתוח את זה לכל אחד. צריך לקבוע תו תקן. איזה רשת יכולה להיכנס ליסודי, איזו רשת יכולה להיכנס לחטיבת הביניים. ברגע שתהיה מדיניות, אפשר יהיה לקבוע".
בוא נדבר על המורים והתלמידים. מה המלחמה עשתה? איך מתמודדים עם ההשלכות? נראה יותר אלימות? יותר נשירה?
יוסי: "תראה, היו כל מיני פסימיסטים בפאנלים הקודמים. התלמידים שלנו, וצוותי ההוראה - אנחנו מאמינים בקסם. ככל שיש קסם בתלמיד, יהיה יותר נכון בעולם האמיתי. אנחנו חיים בעולם כאוטי והוא ימשיך להיות כאוטי. העולם משתנה. אבל אנחנו רואים מה התלמידים ומה המורים עשו השנה. אם זה לגשת למבחנים אפילו, בתוך כל הבלגן. אני חושב שבסופו של דבר הנוער, שעבר את מה שעבר - נרוויח ממנו בהמשך".
אתם מנהלים את תוכנית הנשירה, נכון?
יוסי: "אנחנו רואים יותר ילדים שפחות מאמינים במבנה של בית הספר כמו שהוא ויש יותר דרישה להיכנס לתוכנית. אני אומר משהו - המלחמה נגמרה כבר בחופש הגדול, וראינו משהו מעניין. גם מהצוותים וגם מהתלמידים. ביום חמישי יש לי מסיבת סיום. גם הצוותים וגם התלמידים לא מוותרים על בית הספר. זה לא גלשן שמתנדנדים עליו. זה המקום הכי יציב שיש. לא הרשתות החברתיות, לא השכונה ולא הבית. כשמגיעים לבית הספר מקבלים מדינה שתומכת בהם, מציאות שקיימת. רואים את זה ברגעים של אסונות. החזרה לבית הספר, והשייכות, זה הדבר הכי בטוח שיש".
השנה האחרונה הייתה שנת הבינה המלאכותית. מה השימוש שאתה עושה בה בעצמך?
יוסי: "אני משתמש המון. לוקח את מה שיש לי בראש, כותב פרומפט יפה. אני לוקח את זה ועורך מחדש. אין ספק שזה יכול לתרום, זה מסדר, זה חוסך זמן".
מבחינת התלמידים - מה השימושים בה?
יוסי: "אנחנו מכניסים בינה מלאכתית גם לתוכניות לימוד שאנחנו פיתחנו. אנחנו מלמדים את התלמידים איך להשתמש בחוכמה, איך להיות ביקורתיים. צריך להשתמש בזה בבטחה, לדעת איך משתמשים בזה. יש אינסוף עניינים שאפשר לרדת אליהם ולהרוויח מהסיפור הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
