"צלצול לשינוי", ועידת החינוך של "ישראל היום", נערכה היום (שני) במעמד שר החינוך יואב קיש, מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד, מנכ"ל רשת החינוך "עתיד" יוסי ממו, יו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס, שר התרבות והספורט לשעבר ח"כ חילי טרופר, ראשי רשויות, המנכ"ל והמייסד של ארגון "השומר החדש" יואל זילברמן ומנכ"לית עמותת "נירים" נורית טל שמיר.
אחד הפאנלים המרכזיים עסק בנושא שמעסיק הורים ומחנכים כאחד - רשתות חברתיות ובני נוער. הפאנל, בהנחיית אלינור שירקני-קופמן, כתבת המשפט של "ישראל היום", בחן את השאלה המרכזית: האם רשתות חברתיות מהוות איום על בני הנוער או הזדמנות לחינוך ופיתוח?
בפאנל השתתפו רונן יעקבסון, פסיכולוג מומחה קליני וחינוכי, מחבר "המדריך לגיבורי על"; יובל אבידר, "המורה מטיקטוק", רשת חינוך עתיד כנפי רוח; עו"ד יוטל פוגל, אם לארבעה ומומחית לדיני עבודה וד"ר נאוה כהן אביגדור, ראשת האגף האזרחי במטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת.
"הרשתות פה - השאלה מה עושים איתן"
הדיון נפתח בשאלה לרונן יעקובסון, פסיכולוג קליני ומומחה לחינוך: "מדובר בדור שעבר תקופה לא פשוטה. קורונה, מלחמות, מבצעים, הרבה זמן שהם לא היו בבתי הספר. האם הרשתות החברתיות תרמו למצב הזה או גרעו ממנו?"
רונן השיב: "התשובה מורכבת. השאלה האם רשתות חברתיות הן איום או יתרון לא רלוונטית - הן פה. השאלה מה אנחנו עושים כשהן כאן. יש המון איומים - בריונות, התרחקות חברתיות, ירידה במיומנויות חברתיות, איום על דימוי עצמי. אבל הן גם הזדמנות לבניית חוסן".
לדבריו, הדבר המרכזי הוא נוכחות הורית: "שההורה עם הילד באינסטגרם, שישאל ויסתכל, שישתתף. יש ברשתות משהו מפתה - עולם נקי ממבוגרים, עולם משלהם. אבל אנחנו צריכים למצוא את הדרך להיות איתם שם. זה גורם למתבגר לשתף את ההורה במקום להסתיר, לבקש עזרה ועצה".
כשהפוגעים הם הילדים עצמם
כשנשאלה השאלה "הרבה ילדים לא משתפים את ההורים ויש חשש שהם נפגעים. איך אפשר לעזור כאן?", רונן הסביר: "הרשתות משפיעות אחרת על מתבגרים שונים. מתבגרים שמצליחים חברתית - הרשתות מעצימות אותם. הרשתות מסוכנות במיוחד לילדים שמלכתחילה יש להם קושי ופחות מיומנויות. אני אומר להורים: תסמכו על הבטן שלכם. אפשר לבדוק, לשאול את הילד."
לגבי הגיל המומלץ, רונן ציין: "הגיל שאנחנו מוצאים במחקרים - רצוי לא לפני 16. שווה מאוד להתעקש לא לפני גיל 13. המחקרים מראים שלפני גיל 13, ביחוד לבנות, זה מאוד משמעותי. פה זה המקום של המדינה - חקיקה, כלי AI, לחייב רשתות לנתר. המחוקק צריך להרים את הכפפה".
נאווה, מנהלת מטה להגנה על ילדים ברשת, חשפה נתון מזעזע: "על פי נתוני המוקד שלנו משנת 2024, 70% מהפוגעים הם קטינים בעצמם. זה נתון מאוד קשה. מתוך הפוגעים הקטינים, 47% מהפגיעות הן על רקע מיני. לכן התחום של מניעה, הסברה וחינוך הן אבן יסוד לכל העשייה שלנו".
היא הדגישה: "מתחילת פעילות המוקד טיפלנו בפניות ברשת - שליש פגיעות מיניות, שליש פגיעות חברתיות. פגיעות קשות שיכולות להרוס חיים אבל לא עוברות את הרף הפלילי."
יובל, מורה שזוכה לפופולריות ברשתות החברתיות, התבקש להסביר איך זה משתלב בחיי היומיום שלו: "אני חושב שבדור שלנו היום אנחנו כמורים, כאנשי חינוך, צריכים לדעת להיות מעורבים בדבר הזה, להיות חלק מהתלמידים. ילד צריך קשר ריגשי. מה שנותן לו את הקשר הזה, זה ללכת למסך, כי הוא לא מקבל את זה בבית. לצערנו, אנחנו בדור שיש הרבה לחץ וההורים עצמם בלחץ והם רק רוצים שיהיה קצת שקט".
כשנשאל אם מורים צריכים להיות חלק מהרשתות החברתיות, יובל השיב: "זה דינמי. כל אחד יש לו את הגישה שלו להוראה. אני חושב שאתה כן צריך לדעת ולהכיר את העולם של הילדים. אנחנו לא תמיד יודעים מה הילדים רואים, אבל אנחנו יכולים לדבר על מה שהם רואים".
יוטל, אם לארבעה ילדים ועורכת דין, שיתפה בגישתה: "אני חרדתית, אני חוששת תמיד. אולי הם יעברו חרם בבית הספר, או בחוגים. אבל אני לא מאוימת מזה ברמה שיגרום לי למגר את זה. אני חושבת שצריך לזרום עם התופעה. הכל מפתח של שיח ותיווך".
היא הסבירה את השיטה שלה: "כשנתתי טלפון לילדים שלי, נתתי להם מגיל 9. החתמתי אותם על חוזה הורים-ילדים על המסך שבו יש כללים מאוד ברורים של שפה, איך מדברים לחברים. ואת הסיסמה אני רוצה לדעת והטלפון שלהם בשימושם, אבל בעלות שלי. כשאחשוד בהתנהגות לא הולמת, אני אסתכל להם בטלפון - אם ברשות ואם בלי רשות".
לפעמים המבוגרים לא נותנים דוגמה אישית
נאווה הדגישה את חשיבות המעורבות ההורית: "להיות הורה בעידן הדיגיטלי זה אתגר לא פשוט. ההורים צריכים להיות מעורבים 24/7, להיכנס לכל האפליקציות שהילדים נמצאים בהם ולהכיר אותם. כמו שאנחנו יודעים איפה הילד פיזית, הם נמצאים ברשתות החברתיות, ברחובות הדיגיטליים".
היא הוסיפה: "מוקד 105 פועל 24/7 וניתן לפנות אליו בשלוש שפות. כשליש מהפניות הן הורים, כשליש הם קטינים. ההורים הם האפוטרופוסים של הילדים. אם הילד לא רוצה לשתף את ההורים, נדבר איתו, נשתף אותו, נסביר לו".
לסיום הפאנל, נאווה סיכמה: "הטכנולוגיה תתפתח. עיקרון ברור - אנחנו בני אדם וצריכים להקפיד להתנהג כבני אדם. לפעמים המבוגרים לא נותנים דוגמה אישית. הורים נפגעים בקבוצות וואטסאפ, יש שיח לא מכבד, לכן אנחנו צריכים להיות בני אדם".
יובל סיים במשפט חד: "העניין הוא לא כמה שעות הם במסך - אלא מה הם עושים עם הזמן הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו