"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גם כשכואב, עלינו להאמין בכל ילד

גם בעידן חירום, החינוך נשאר המקום שבו נבחר בכל יום מחדש להאמין בילדים שלנו - ולעזור להם להאמין בעצמם • אי אפשר לטפל בלמידה בלי לגעת ברגש, אי אפשר לדרוש מצוינות בלי לייצר שייכות

,עודכן
0השמעה
בני נוער בבחינת בגרות, צילום: יוסי זליגר

כמנהלת עמותת נירים, אני פוגשת מדי יום נערים ונערות שנושאים על גבם מטען כבד בהרבה מגילם. זה מתחיל בילדות שלא זכתה לשקט בסיסי וממשיך בנשירה סמויה, במשבר אמון ובתחושה שהם לא שייכים לשום מקום. במערכת החינוך של השנים האחרונות - אחרי מגפה עולמית, מלחמה קשה ותקופה של חוסר ודאות - הפצעים האלה רק העמיקו. היום יותר מתמיד, השאלה איך נחזיר לילדים שלנו תחושת ביטחון, ערך עצמי ותקווה היא השאלה החינוכית הכי חשובה.

לאפשר הזדמנויות

כשאני שואלת את עצמי מה עוזר לנוער בסיכון לקום בכל בוקר ולנסות שוב, אני נזכרת מדוע הקימו את נירים לפני יותר מ־20 שנה, לזכרו של רס"ל ניר קריצ'מן ז"ל: כדי לאפשר הזדמנות שנייה, ולפעמים שלישית ורביעית, למי שזקוקים לה.

בית אחר בית עם אלפיים מתנדבים - עבודות השיקום בשכונת הצעירים בכפר עזה // אחים לנשק

היום אנחנו מפעילים כפר נוער חינוכי־טיפולי, חווה טיפולית לנערים ולנערות במצבי קצה, ותוכניות בקהילה בפריפריה החברתית. אנחנו מחזיקים תפיסה ברורה: אי אפשר לטפל בלמידה בלי לגעת ברגש, אי אפשר לדרוש מצוינות בלי לייצר שייכות. זו הסיבה לכך שבכל מסגרת שלנו יש שילוב של טיפול פרטני, מסגרות קטנות ופעילות שטח, שמחזיר לילדים תחושת מסוגלות ואמונה ביכולת שלהם להתגבר.

הנתונים מרגשים בכל פעם מחדש - 90% מהבוגרים מסיימים עם תעודת בגרות מלאה, ו־95% מתגייסים לשירות משמעותי בצה"ל. אבל בשבילי זו לא רק סטטיסטיקה, אלא הוכחה לכך שחינוך יכול לשנות גורלות. שאפשר לשנות את הנרטיב, ולכתוב מחדש את סיפורי חייהם.

שאלה ערכית

ועידת החינוך שתתקיים מחר, 14 ביולי, בוחנת השנה את השאלות הגדולות של החינוך בעידן חירום. אני מאמינה שהשאלה הראשונה היא לא טכנולוגית ולא תקציבית - אלא ערכית: האם נהיה שם בשביל הנוער כשיהיה לו הכי קשה? האם נוכל להציב לו מטרות וגבולות, אבל גם לספק לו חיבוק גדול?

המציאות של בני נוער בעוטף עזה לאחר זוועות אוקטובר 2023 לימדה אותנו שדווקא כשאין ביטחון בחוץ, מוכרחים לייצר ביטחון בפנים. המרכז החדש שלנו, "ניצן לנירים", הוקם מתוך הבנה שחינוך הוא לא מותרות - הוא נשק ההגנה החזק ביותר שיש לנו כחברה. אני כותבת את השורות האלה כדי להזכיר שעם כל הקושי והייאוש שמסביב, יש אפשרות אחרת. אפשרות שמבוססת על אמונה עיקשת ביכולת של כל נער ונערה לגדול, לפרוח ולהיות חלק משמעותי מהחברה.

גם בעידן חירום, החינוך נשאר המקום שבו נבחר בכל יום מחדש להאמין בילדים שלנו - ולעזור להם להאמין בעצמם.

הכותבת היא מנכ"לית עמותת נירים

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר