עם פרוץ החופש הגדול, מאות אלפי בני נוער ברחבי הארץ מתכננים לצאת לעבוד. בין אם מדובר במסעדות, בגלידריות, בהפעלת מתקנים או עבודה בחופי הים - עבור רבים מהם מדובר בהתנסות ראשונה בעולם המבוגרים.
על פי נתוני הנוער העובד והלומד, 54% מבני הנוער עבדו בחופש הגדול, וכ־70%, שהם 650 אלף צעירים וצעירות, לקחו חלק בשוק העבודה במהלך שנת 2024. כלומר עבדו, עובדים או חיפשו עבודה. בני נוער רבים מחפשים בימים אלה עבודה לקיץ, חלקם מייעדים את הכסף לחופשה או לקניית בגדים. אחרים עושים זאת כדי לעזור בפרנסת המשפחה.
ירידי תעסוקה וירטואליים
חלק מהרשויות המקומיות מקיימות יריד תעסוקה וירטואלי עם מעסיקים שמתחייבים לספק תעסוקה הוגנת. מירון סיבהי, בן 17 מראשון לציון, יעבוד כעוזר מציל בחופים לאחר הכשרה שקיבל מהעירייה.
"הרבה זמן רציתי לעשות קורס מצילים, אני חושב שיש לזה ערך מטורף - גם מבחינת ניסיון וגם מבחינת החוויה שלי. אני רואה בזה הכשרה שתקנה לי אפשרות להציל חיים של אנשים אחרים. אני הולך לעבוד בחופים ולסייע לתושבים, גם בחוף שמיועד לאנשים עם מוגבלות. זו לא הפעם הראשונה שבה אני עובד בקיץ, עד כה עבדתי בעיקר במלצרות ובקייטרינג".
ומה תעשה בכסף?
"אני חוסך כרגע לאוטו ולטיסה ליוון עם חברים. כל כסף שנכנס לי - אני מחלק בין הוצאות שוטפות, האוטו והטיסה ליוון. כל החברים שלי עובדים, כולנו כבר עמוק בשוק העבודה, ומבחינתי זה משהו כיפי, גם אם יש עבודות פחות מהנות - כי יש לי מטרה מסוימת".
עוד הוסיף: "אני לוקח כסף מההורים ולפעמים נשען עליהם. אבל שכאני רואה את יוקר המחיה, יש לי גם רצון לשלם על עצמי. בסוף אנחנו לא יכולים לחיות על חשבון ההורים, בטח לא בנסיעות לחו"ל וכדומה. יוקר המחיה בארץ מדאיג אותי. אם זה מחיר הדלק או העתיד: איך אקנה דירה אחרי הצבא? אני חושב שהרבה בני נוער מאוד מודעים לזה ורוצים לעשות שינוי".
הצד הפחות יפה
אבל להעסקת בני נוער יש גם צד פחות יפה - ניצול על ידי מעסיקים. מסקר עולה כי 90% מבני הנוער שעבדו העידו כי המעסיק הפר את אחת הזכויות שלהם, כמו אי קבלת תשלום על שעות נוספות, עבודה רצופה של יותר משמונה שעות, עבודה אחרי חצות, קבלת קנסות וקיזוז בשכר, אי קבלת שכר על ימי התלמדות, שכר נמוך מהמינימום ועוד הפרות.
"בכל שנה אנחנו רואים את זה מחדש", מספר ליאון ליטבין, רכז איגוד מקצועי בהסתדרות הנוער העובד והלומד. "נוער שמתחיל לעבוד בלי להבין את זכויותיו, ומעסיקים שלא מהססים לנצל את חוסר הידע הזה".
לדבריו, בתחום המסעדנות התופעה בולטת במיוחד. "מה שהיה אמור להיות תשר עבור מלצרים ומלצריות, משמש בפועל בתור השכר היחיד שאותו הם מקבלים, ו'סופרים' אותו גם כתשלום עבור כל הזכויות שלהם שהמסעדה אמורה לשלם, כמו לדוגמה פנסיה וחופשה".
מנתוני Paybox Young עולה כי סכום ההעברה הממוצע של הורים לילדים עומד על 320 שקלים לחודש וכי הורים מטעינים כסף לילדים בממוצע 3.5 פעמים בחודש. עוד עולה מהנתונים כי עיקר ההוצאה של הילדים, כ־63%, מתבצעת בחנויות מקומיות קרובות לבית, וכ־37% הילדים מוציאים כספים בחנויות רשת.
סכום העברה ממוצע בין הילדים עצמם באמצעות האפליקציה הוא 16 שקלים. חברת פייבוקס השיקה שירות חדש המאפשר לכל המשתמשים להעביר כסף ישירות לילדים ולנוער בגילים 18-8, כך שילדים יכולים כעת לקבל מכל אחד כסף באופן דיגיטלי בבקרה ובפיקוח של ההורה.
בדואר ישראל מציעים כרטיסים נטענים אשר מתאימים לבני נוער,
עם יכולת פיקוח ואצבע על הדופק מצד ההורים.
שניתן לשלם עם הכרטיס בכל מקום, כמו כרטיס אשראי וניתן להטעינו מרחוק בזמן אמת בשעת הצורך.
התשלום בטאצ' וניתן להשתמש בגוגל פיי. כל אחד יכול להפקיד לכרטיס הנטען של הילד. באפליקציה של הכרטיס הנטען ניתן לראות את כל הפעולות והתנועות בצורה שקופה.
לדברי מירב ספקטורובסקי, מנכ"לית דואר פיננסים:
"כרטיס אשראי נטען לילדים/נוער הפך להיות שימושי יותר ויותר במהלך השנים האחרונות. בתקופת תחילת יולי והחופש הגדול אנחנו בהחלט מרגישים עליה ברכישת כרטיסים על ידי הורים לבני הנוער, כמתנת סיום לימודים או כחלק מההיערכות להתנהלות עצמאית יותר של הילדים בחופשת הקיץ".
כיצד מומלץ לתת דמי כיס ומתי?
לדברי תומר ורון, היועץ הפיננסי של חברת רייזאפ לניהול התזרים האישי, "החופש הגדול הוא הזדמנות מצוינת להתחיל לדבר עם ילדים על כסף. ההוצאות הן רבות והילדים עומדים בפני אינסוף אפשרויות לבזבוזים. בין אם מדובר בדמי כיס ובין אם זו הפעם הראשונה שבה הם מרוויחים בעצמם, זו הזדמנות מעולה להתחיל לבנות הרגלים נכונים עם כסף. אני ממליץ לחלק את הסכום. חלק אחד ישמש להנאה של עכשיו, הדברים שבא לנו לקנות או לעשות, וחלק שני הם ישמרו בצד - לחיסכון או להשקעה בהתאם לגיל".
לדברי מיכל זוארץ חנן, מנתחת התנהגות ומדריכת הורים ב"הורות מ־א' ועד ת'", "דמי כיס הם לא רק כסף אלא כלי חינוכי שמלמד אחריות. זו דרך שבה הילדים לומדים איך לתכנן הוצאות, להחליט על בחירות מסוימות, לדחות סיפוקים ועוד. אפשר להתחיל לתת דמי כיס החל מגיל 6, כאשר הם מבינים את המשמעות של הכסף ואפשר לתת להם סכום בהתאם לגיל.
"לילדים קטנים אפשר לתת סכום סמלי פעם בשבוע ולבני נוער סכום חודשי, כדי לקדש את המטרה של תכנון. לא מומלץ לתת דמי כיס תמורת מטלות בבית, כי אז אנחנו מבלבלים את המסר. אנחנו רוצים שכולם יבצעו מטלות בלי קשר לכסף".
הזדמנות לחינוך לעתיד
דבי קצב, יועצת לניהול כלכלי אישי, מציינת כי דמי הכיס צריכים להשתנות עם הגיל של הילדים. מה שלא משתנה הוא שהסכום שנותנים חייב להיות בהתאמה ליכולת הכלכלית של ההורים. "צריך להיות שיח בין ההורים לילד על מה הוא מוציא את הכסף. יוקר המחיה הוא דווקא הזדמנות להוציא פחות כסף על שטויות. לכן מומלץ לחשוב לפני שממהרים לתת יותר, שזה כמובן יותר קל.
"כל הרעיון של דמי כיס הוא חינוך לעתיד. הסכום חייב להיות קבוע לתקופה, כלומר לגיל מסוים, ושהילדים ילמדו להסתדר עם זה. לצערי, רוב ההורים לא טורחים להגדיר את השימוש בדמי הכיס ופשוט קוראים לכל סכום שהילד מבקש דמי כיס, גם אם מדובר בסכום של 100-50 שקלים בכל כמה ימים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו