שנת הלימודים תשפ"ה הגיעה לסיומה, אך לא ניתן לומר שהיתה רגילה – להפך: היא נפתחה ונחתמה בתוך מציאות ביטחונית, אזרחית ונפשית מורכבת במיוחד, ודווקא מתוך המציאות הזו תפקידנו החינוכי מתעצם. לא רק ללמד, אלא לשאת אור. לא רק להחזיק מסגרת, אלא לייצר משמעות.
בתוך המערבולת הזו המשכנו ברשת החינוך "עתיד" לפתח וליישם את שפת המשמעות, שפה חינוכית ערכית המחברת בין עולמו של הפרט לחוסנה של הקהילה, בין חוסן פנימי לאחריות חברתית.
אנו מאמינים שתלמיד חזק הוא תלמיד שמכיר את סיפורו, את זהותו ואת הערכים והחוזקות שבו, וקהילה חזקה היא קהילה שנותנת לו מקום, קול וערך. דווקא בזמנים שבהם הסדר מתערער, כשכוחות מתנגשים מבית ומחוץ - שם נבחנת עמידתנו. שם גם מתגלים הכוחות האמיתיים של מערכת החינוך, והיו כוחות כאלה השנה.
ראינו אותם במקלטים, מורים ומורות שממשיכים ללמוד וללמד תלמידים ותלמידות, לתרום ולהתנדב תוך שמירה על שפיות ושגרה. צוותים חינוכיים שגילו מנהיגות יוצאת דופן, אנשי ונשות חינוך ששירתו במילואים או פעלו בעורף תחת כל הקשיים, חזרו ללמד ולא ויתרו. גיבורים וגיבורות של ממש. תלמידים ותלמידות שהתנדבו עם משפחות מפונים, דאגו לאזרחים בגיל השלישי, הנציחו לוחמים ומצאו בזמן המלחמה את החוסן הנפשי להפיק אירועים בהתנדבות למשפחות מעוטות יכולת.
לדבוק בערכי היסוד
מובן שלצד כל האירועים הנקודתיים יש מורים ומורות שנקראו לדגל, ובין מהלך למערכה שמרו על קשר עם התלמידים והתלמידות. קו זה ממשיך את המודל שלפיו פרט־מעצים־קהילה־מעצימה־פרט. קהילות חינוכיות הפכו לעוגנים בלב סערה, מסגרות שידעו להכיל, לחבק ולהצמיח גם ברגעים של חוסר ודאות.
בזיכרון החינוכי שלנו תיחרט שנת הלימודים תשפ"ה כשנת מבחן - מבחן שעברנו בהצלחה, לא כי הכל היה מושלם, אלא מאחר שהמשכנו לדבוק בערכי היסוד שלנו.
כשנפתח את שנת הלימודים הבאה, נעשה זאת בידיעה שהחינוך איננו רק העברת ידע: הוא גם העברת עמידות, יכולת לראות אור בחושך, לשמור על אמונה ברגעים של ספק ולבנות ערכים דווקא ברגעים של קריסה.
השנים האחרונות, ובעיקר השנה שהסתיימה, לימדו אותנו שהחינוך הוא מערכת התחזוקה של החברה שלנו. הוא ששומר על שפיות בתוך השיגעון, מעניק משמעות בזמן של כאוס ובונה עתיד גם כשסביבנו מתחוללת סערה, ולכן כשנסכם את השנה הזו נזכור לא רק את האתגרים שעברנו, אלא גם את העוצמה שגילינו: העוצמה של מערכת חינוך שלא נשברה, של מורים שלא ויתרו, של תלמידים שהמשיכו לחלום על עתיד טוב יותר.
אמנם המציאות עדיין מורכבת ומאתגרת, ובעידן הנוכחי היא צפויה להיות כזאת, אך אנחנו כאן - ממשיכים לחנך, לחלום ולבנות את העתיד. אני מזמין את כולנו, הורים, תלמידים ואנשי חינוך, להמשיך לבחור באור יום אחרי יום. כי זה התפקיד החינוכי הגדול ביותר שלנו: לא רק ללמד, אלא להעניק תקווה.
הכותב הוא מנכ"ל רשת החינוך "עתיד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו