המתקפה האיראנית על ישראל, שכללה מאות טילים ומל"טים, הותירה חותם עמוק לא רק על התשתיות והביטחון – אלא גם על הדור הצעיר. ילדים ובני נוער ברחבי הארץ חווים בימים אלה לחץ, פחד, ותחושת חוסר ביטחון בסיסית – גם אם לא נפגעו פיזית.
במשרד החינוך פתחו קו תמיכה - ומדווחים על עלייה במספר הפניות ליועצות ופסיכולוגים חינוכיים, הורים מדווחים על קשיי שינה, רתיעה מההתראות בטלפון והתפרצויות של בכי ומצבי קיצון. רוב הפניות הם של הורים, חלקם של תלמידים ושל צוותי חינוך.
מסמך של משרד החינוך מגלה מה עובר בימים אלה על תלמידים והורים – וכיצד נכון להתמודד. באחת הפעמים פנה אל המוקד ילדה בת 11, היא שיתפה שהיא חוששת מהצליל של ההתרעה בטלפון על הכוונה לירות טילים, התראה שמלחיצה רבים.
במקרה אחר פנתה אמא לילדה בת 7 וסיפרה כי בתה נמצאת ברמת חרדה גבוהה, מסרבת לצאת מהממ"ד, מסרבת ללכת לשירותים. עניין החרדה חוצה מינים ומגזרי ויכולה להביא למצבי קיצון. אם לילד בן 10 סיפרה כי הלחץ של בנה מתבטא בחוסר תיאבון, הוא לא אוכל במשך שעות רבות והתראה הוא חווה התקף חרדה, רעד כל הגוף ודופק מהיר.
באחד המקרים פנתה אמא לילד עם צרכים מיוחדים, היא סיפרה כי האב קיבל צו גיוס למילואים, הבן נתלה עליו, בכה ולא הסכים להיפרד. במקרה אחר תיאר תלמיד בן 10 מצב שבו "אין לו אוויר" כשיש ירי טילים.
הנתונים מראים על מעל 1,000 שיחות מאז פרצה המערכה מול איראן, רוב הפניות מגיעות מתלמידים בבתי ספר יסודיים, חלק קטן יותר מתלמידים בעל יסודי. עוד עולה כי כ- 75% מהפונים הם מהמגזר היהודי והיתר הם מהמגזר הערבי.
ויש גם הורים שפונים עבור עצמם, אחת השיחות הגיעה מאמא לשני לילדים קטנים שסיפרה שהיא עצמה חווה חרדה, רעד בידיים וברגליים, נסערת ומבולבלת, וחווה חוסר אונים, לדבריה לא יודעת כיצד תוכל להעיר את ילדיה וללכת למקום מוגן, שואלת אם כדאי לצאת מהקבוצות בהן שולחים התראות שמאוד מלחיצות אותה.
בכל המקרים אנשי המקצוע נתנו מספר כלים להתמודדות, בין היתר המליצו על תרגילי נשימות, הענקת תפקידים לילדים כדי שיחזירו אליהם את השליטה. המוקד מאויש על ידי אנשי מקצוע מומחים מיחידת החירום של השירות הפסיכולוגי-ייעוצי (שפ"י). ניתן לפנות למוקד באמצעות הטלפון 6312* או בדוא"ל: sherut@education.gov.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו