נשירה סמויה בממדים רחבים ומדאיגים, התפרצות "מאפס-למאה" ומחסור חריף בכלים לסיוע - מחקר חדש חושף את השפעות 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל על התלמידים בעוטף עזה.
המלחמה עדיין נמשכת, אך רבים מתושבי עוטף עזה חזרו לבתים, מערכת החינוך מתנהלת "כאילו רגיל" אך בשטח, במציאות התלמידים לא חזרו להיות מה שהם היו ומשרד החינוך לא מקצה מספיק משאבים על מנת לסייע להם.
מחקר חדש של החוקרים פרופ' אדר בן-אליהו מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה ויהושע (שוקי) אקרמן מראה כי רבים מבני הנוער אחרי 7 באוקטובר הם תלמידים מנותקים, מפורקים וללא מענה מתאים. הממצא המרכזי במחקרם של השניים נוגע לתלמידים שמגיעים לבית הספר – אך לא לומדים בפועל. התופעה הזאת נקראת "נשירה סמויה" ובמשך שנים רבות היא הייתה בשוליים. כעת מציינים החוקרים כי התופעה צמחה לממדים מדאיגים.
"אם בעבר היה ילד אחד כזה בכל כיתה, כיום הדיווחים מדברים על שליש מילדי הכיתה", אומרת החוקרת פרופ' אדר בן-אליהו, מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה. "על אף שאנחנו לא עשינו מחקר כמותי. זה נוער שמערכת החינוך לא יודעת איך להתמודד איתו והוא לא יודע לומר 'אני צריך עזרה'. מדובר בבני נוער שבשגרה היו בני נוער חזקים, לומדים, מנהיגים שהצליחו לימודית וחברתית, אך בשל המצב הפכו מנותקים. הם חווים חרדה, התפרצויות זעם, דאגות, קשיי שינה, קושי להתמודד עם תסכול, ניתוק ומוטיבציה נמוכה ללכת לבית הספר. מדובר בבני הנוער שיוצאים משיעורים, מסתובבים בשעות היום, וחווים קשיים חברתיים עם הורים, מחנכים וחברים".
לדברי החוקרים מדובר בבני נוער בעלי פוטנציאל להישאר ולהצליח במערכת החינוך שהופכים לכאלה שלא מגיעים להישגים מינימליים. "המורים, המנהלים והמדריכים מתארים מצב שהתופעה הזאת נמצאת בקרב שליש מהתלמידים, כשעד 7 באוקטובר היא הייתה בשוליים, או לפחות לא הופיעה בקרב נוער נורמטיבי. אחת ממנהלות התיכון שראיינו כינתה אותם 'נוער ביניים' ותיארה את הנוער כ'מפורר ומפורק'. נוער שבעבר היה נורמטיבי, אולי אפילו חזק עם בגרות מלאה בממוצע של מעל 90 והפך בשנה וחצי האחרונות לנוער שנשאר תקוע בהתמודדות. נוער שאמנם לא הפך לנוער 'קצה' או נוער 'שוליים', אך הוא גם לא חזר למה שהיה לפני המלחמה, ואנחנו לא יודעים מה יהיו ההשלכות בעתיד".
צריך לומר - משרד החינוך מחזיק בטכנולוגיה שיכולה לתת תמונת מצב על הנשירה של ילדי הדרום והצפון, אלא שהוא לא מפרסם נתוני אמת ודובק בגרסתו כי כל הילדים משובצים למוסדות חינוך.
המחקר בוצע ב-8 מועצות וערים ובהן אופקים, שדרות, נתיבות, אשכול, שדות נגב ועוד. החוקרים ראיינו כ-20 אנשי חינוך פורמלי ובלתי פורמלי (מנהלי בתי ספר, יועצות, מורות, ועוד) וביקשו מהם לתאר את מצב הנוער ואילו מענים ניתנים להם.
לדבריהם, מאפיין נוסף שהם מצאו בקרב בני הנוער הוא התפרצות "מאפס למאה בשניות", הם נמצאים במצב של דריכות ומאופיינים בתגובתיות גבוהה. לטענתם, התחושה היא כי "כולם על הקצה" ויש מצבים של כעס ופחות יכולת הכלה ויכולת ויסות, לצד עלייה בהתנהגויות סיכון ואלימות כמו אלכוהול, סמים, אלימות, לצד ירידה כללית במוטיבציה.
מאפיין אחר מצביע על כך שבני הנוער תזזיתיים מהרגיל וזקוקים לפריקת אנרגיה והם מחפשים תשומת לב בדרכים לא נעימות, כגון באמצעות קללות, אלימות, הפרעות, יריקות וכדומה.
מחסור במענים ובחדרי טיפול
במחקרם אנשי חינוך מתארים מערכת חינוך שלא ערוכה לטיפול בנוער כזה, והורים שבעצמם לא פנויים להתמודד. "לא מדובר בנוער הזקוק לאבחון של פוסט טראומה אלא לנוער הזקוק לחיזוק. אך כאן יש פער - בניגוד לנוער מוחלש, שאיתו מערכת החינוך יודעת להתמודד על ידי נהלים וקצין ביקור סדיר, נוער הביניים הולך לאיבוד ולא מקבל מענה מספק. זו אוכלוסייה חדשה שמסגרות החינוך ומשרד החינוך אינם ערוכים לתת לה מענה בהיקף כזה. אי אפשר להפיל את הכל על אנשי החינוך כי הם עצמם עברו תופת ומתנהלים תחת אש.
"עובדי ההוראה עושים את המקסימום שהם יכולים, אבל יש מחסור חמור בכוח אדם, מחסור במטפלים רגשיים וגם מחסור בחדרי טיפול למפגשים אישיים וקבוצתיים. יש רשימות המתנה ארוכות לטיפול רגשי, ויש פעמים שבהן יש חוסר התאמה והנוער לא רוצה אחד-על-אחד. למשל, תלמיד שלא רוצה לעשות טיפול באמנות - אבל כל מה שיש להציע לו זה טיפול באמנות. צריך לאפשר לתלמידים מפגשים קבוצתיים אשר יתנו מענה לנוער בפעילויות מגוונת מותאמות גיל המשלבת חיזוק חוסן תוך כדי הפעילות באופן מותאם. אנחנו מפספסים את הדור הזה, זה לא משהו שיהיה אפשר לסדר תוך שניות. עוד 15-10 שנים עלולה להיות עלייה מטורפת של אנשים שזקוקים לסיוע של רווחה, ואיכות החיים של כולנו תיפגע".
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "נתוני הנשירה הגלויה מתפרסמים בשקיפות. שיעורי הנשירה בדרום ובצפון לא חרגו מהשיעורים שנרשמו בשנים קודמות, והנתונים לשנת 2024 יפורסמו בתחילת שנת הלימודים.
לצד זאת, המשרד מפעיל מנגנון ניטור שוטף גם לזיהוי נשירה סמויה. בימים אלה נשלמת הטמעת כלי ייעודי לאיתור תלמידים המנותקים מהלמידה — במטרה לאפשר התערבות מהירה ומדויקת.
במקביל, המשרד מחזק את המענים הרגשיים והחברתיים עבור בני הנוער. רבים מהם חזרו למציאות מורכבת מאוד - אחרי אובדן, ניתוק וחוויה מתמשכת של אי־ודאות.
לצורך כך, הורחבו שירותי הייעוץ והטיפול, הופעלו מרכזי 'יחד', ונבנות מעטפות תמיכה אישיות בשיתוף עם הרשויות וגורמי המקצוע בשטח. כל תלמיד נמצא במעקב אישי, מתוך מחויבות מערכתית להעניק לו את התמיכה הנדרשת - לו ולמשפחתו".