החופש הגדול נמצא מעבר לפינה ואיתו גם הזמן שתלמידים רבים משלימים, לומדים ומתרגלים את החומר באנגלית, מתמטיקה ומדעים ועוד – כדי לעלות לכיתה מוכנים יותר.
זה גורם להורים הוצאה לא מבוטלת של כסף, בין 70-150 שקלים לשיעור במקצועות המבוקשים, ובהרבה המקרים הורים מתקשים למצוא מורים פרטיים טובים ושיהיו גם קרובים. עיקרון המרחק חשוב לרבים, שכן זה חוסך את הזמן שלוקחים את הילד או הילדה לשיעורים הפרטיים. אלא שאם מצאתם מורה שגר קרוב, כדאי לבדוק שהוא לא מלמד בבית הספר של הילד.
שאלה שעלתה לאחרונה בקבוצה של מורים מגלה משהו שלמורים אסור לעשות על פי חוזר מנכ"ל. המורה שאלה האם היא יכולה ללמד שיעורים פרטיים תלמיד שלומד בבית הספר שבו היא מלמדת – אך לא מדובר בתלמיד שלה. כלומר, תלמיד שאין לה איתו אינטראקציה בזמן הלימודים.
"ברמה האישית ממש ממש לא מומלץ", כתבה לה אחת המורות בקבוצה, אלא שהתשובה האמיתית הרבה יותר חריפה וברורה, ונמצאת בחוזר מנכ"ל של משרד החינוך, כך שאסור למורים לעבור עליו.
באשר למורה ביסודי, חוזר המנכ"ל קובע כי מורה אינו רשאי לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים בבית-הספר בו הוא מלמד. מתי זה כן מתאפשר? רק ביישוב שבו קיים בית-ספר אחד בלבד, רשאי המורה לתת שיעורים פרטיים בשכר לתלמידים הלומדים באותו בית-ספר באישור המפקח.
עם זאת, מורה רשאי להורות בשכר קבוצות מאורגנות מטעם בית-הספר באישור המפקח. ומה קורה בחטיבות הביניים ובתיכונים? גם כאן חוזר המנכ"ל קובע כי "מורה לא ייתן שיעורים פרטיים לתלמידי בית-הספר שהוא עובד בו אלא באישור המפקח".
במשרד החינוך חוששים כי היכרות וקדמת עם התלמידים יביא חלק מהמורים לתת ציונים גבוהים יותר ממה שמגיע להם, או אפילו יפעילו לחץ על חבריהם לחדר המורים לתת לתלמיד שלומד אצלם באופן פרטי ציון גבוה או בדיקה סלחנית יותר של המבחן.