תלמידים בשירות איראן? האיום החדש ברשתות החברתיות

אל רשימת הישראלים שריגלו לטובת איראן נוספו לאחרונה שני צעירים, אחד בן 16 ואחד בן 18. מה שמעלה את החשש שהריגול האיראני מגיע לשערי בית הספר, ויוביל צעירים לשתף פעולה עם סוכני חוץ שיבצעו עבירות ביטחוניות תמורת כסף.

מאז תחילת המלחמה סיכלו שב״כ ומשטרה 20 פרשיות ריגול חמורות של ישראלים עבור גורמי המודיעין האיראניים, כאשר כנגד 36 ישראלים הוגשו וצפויים להגיש כתבי אישום. לדברי גורם ביטחוני במערכת הביטחון מזהים ניסיונות גוברים לגיוס ישראליים לביצוע משימות עבור האיראנים. "לאחרונה היינו עדים לצעירים שגויסו על ידי האיראנים וביצעו משימות, לרוב הפניות לגיוס נעשות באמצעות הרשתות".

נראה שהשיא נשבר כאשר צעיר בן 16, תושב אזור השפלה, קיים מגע עם סוכן חוץ ומסר מידע לגדולה שבאויבות ישראל. במשך מספר חודשים הוא קיים קשר אקטיבי עם סוכן איראני, כשהוא יודע שמדובר בגורם עוין.

הקשר בינו לבין המפעיל נוצר בטלגרם, וזה נתן לו לבצע משימות שונות - אחת מהם היא לנסות לגייס את חבריו שיבצעו גם הם משימות. הצעיר צירף את הסוכן לקבוצות "וואטסאפ" בהן היה חבר ואפשר לו שליטה על המצלמה שלו. הוא הטמין כספים במיקומים שונים ברחובות וראשון לציון – שככל הנראה שימשו כתשלום או אמצעי רכישה לישראלים אחרים שפועלים בשירות איראן, הדפיס והפיץ כרזות פוליטיות מסיתות וצילם אותן במרחב הציבורי. בתמורה למשימות שונות הוא קיבל תשלום של אלפי שקלים לארנק הדיגיטלי שלו באפליקציית TrustWallet.

מתפתים בקלות

"אנחנו רואים 'נפילה ברשת' גם של בני נוער המבלים ברשתות החברתיות. האיראנים נמצאים ברשתות כמו למשל ב- 'טיק-טוק', טלגרם ועוד, אפליקציות שבני נוער נמצאים בהן", אומר עו"ד עדי עין-דר, לשעבר בכיר בשב"כ אשר שרת במשך 30 שנה, בין היתר, כראש מחלקה משפטית בארגון, אשר עסק בסיכול טרור וריגול וכן בתחומי הגנה על סודות מדינה והתאמה ביטחונית של מועמדים לשירות צבאי (מלש"ב).

"האיראנים החלו 'לרסס' את הרשתות החברתיות, ביניהם 'טלגרם', בניסיונות גיוס של אזרחים ובהם גם בני נוער. את שני הצעירים מנשר 'דגו' באמצעות קבוצת טלגרם העוסקת בהיכרויות", אומר עין-דר. "לדעתי איראן תמשיך ותנסה להרחיב את הניסיונות שלהם, האיראנים מכוונים לכל מי שנמצא בשטח ובני נוער מתפתים בקלות אם מתוך תמימות, הרפתקנות או קלות דעת".

לדבריו ניסיונות הגיוס מתחילים באופן שנראה תמים. "מתחילים לתקשר איתם, להציע להם כל מיני עבודות או משימות קלות בכיסו. למשל -  לכו תצלמו את השער של בית הספר, או תצלמו את השער של הבסיס הזה, תעשו גרפיטי, תשרפו מדי צה"ל ותצלמו. לאט-לאט מדרדרים אותם למשימות לתועלת האויב ו'כשנופל האסימון' זה כבר מאוחר מדי".

עין-דר מדגיש כי על ההורים לגלות ערנות, להעלות את המודעות של ילדיהם לסיכונים ולסייע במניעת התופעה."להורים יש אחריות הורית. הם צריכים לפקח אחרי הפעילות של הילדים ברשתות וברגע שנתקלים במצב שכזה, או בחשד שמישהו מנסה ליצור קשר או לדרדר את בן הנוער שלהם, יש לחסום את אותו גורם ולדווח מיידית לתחנת המשטרה או לשב"כ".

"גם משרד החינוך צריך לעסוק בעניין, בדיוק כפי שהוא פועל בקרב בני הנוער באשר לעבירות אחרות ברשת. התלמידים עוסקים בסיכונים ברשתות החברתיות בייחוד בנושא של עבירות מין של פדופילים, עבריינות ברשת ואני חושב שהקטע של הפעלה מודיעינית של מדינת אויב, צריכה גם להיכנס לרשימה הזאת".

גם הגורם הביטחוני מציין כי יש לתדרך את בני הנוער מפני הסכנות ברשת ועמידה בקשר עם גורמים זרים המבקשים מידע או מציעים לבצע משימות עבור כסף. "כל קשר עם גורמים עוינים למדינת ישראל הוא אסור בהחלט, הגם שיכול להיראות באופן שגוי כ'בלתי מזיק', הדבר מהווה עבירה ביטחונית חמורה. לכן בכל פנייה מצד גורמים החשודים כעוינים את מדינת ישראל, יש לחסום את היישות הפונה באופן מיידי ולהימנע מכל קשר מולה". 

לא תמימים

יש מי שחושב שהפעולות של בני הנוער לא נעשו מתוך תמימות והם מודעים ועושים שימוש ביכולות ובידע שלהם. "בני נוער הוא קהל יעד מועדף כי הוא יותר חשוף, יש המון פלטפורמות להגיע לנער בן 17 כי כמות האינטראקציות ברשת שהוא נמצא בהן גבוהה ולכן הסבירות לקבלת הודעה עולה". אומר יניב ויצמן, בעלי חברת טינק ו"מרכז להניע נוער".

לדבריו קל לעשות חיבור עם בני הנוער מאשר אנשים מבוגרים יותר. "היום בני נוער בני 16-18, בטח כאלה שיש להם ארנקים דיגיטליים יש להם רמת הבנה ומחוברות מאוד גבוהה. העניין הוא שהרבה יותר קל לעשות איתם חיבור כי הם כבר נמצאים בסביבה דיגיטלית שמועדת לפורענות. כלומר, כל השלבים הראשונים שנועדו לתפוס את תשובת הלב שלהם הרבה יותר פשוטים. יש מגוון של פלטפורמות שבהם הם נמצאים כמו טלגרם, טיק טוק, פורנטנייט, 'דיסקורד' שזו פלטפורמה של חדרי צ'אט בעיקר למי שמחשקים במשחקי מחשב".

ויצמן מדבר על פרדוקס שמאפשר התחברות קלה לבני נוער: "מאז שהילדים קטנים אנחנו מלמדים אותם להיזהר, לא לתת את הפרטיים האמתיים שלהם לאנשים זרים. ברשת הם פועלים תחת כינויים ומשחקים עם אנשים שהם לא מכירים אבל עדיין נוצר חיבור, עדיין יש אינטימיות – הם 'נקשרים' תוך כדי משחק  למישהו אחר שגם הם לא יודעים את הפרטים שלו, מאיפה הוא, בן כמה הוא וזה נראה להם נורמלי, כי לימדו אותם לא לחשוף פרטים. ועדיין המכנה המשותף סביב המשחק הופך את המשוכה הראשונה של יצירת המגע לכזאת שקל הרבה יותר לעבור, כי קיימת מערכת יחסים וירטואלית אנונימית. זאת בניגוד לאתר היכרויות שגבר רואה תמונה של בחורה זרה וצריך להתחיל הכל מהתחלה".

ויש עוד אלמנטים שקשורים בנושא. "כסף זה מנוע חשוב, כמו גם סקרנות, בני נוער אוהבים לשחק בעולמות של סיכון. אלה עולמות שנורא מאפיינים בני נוער, לדבר בעולמות של כסף קל. כל אלו מרכיבים שיכולים להיות זרז לדבר הזה. צריך להסתכל גם על אופי המשימות. הרבה מהמשימות שהטילו עליהם היה צילום תמונות או סרטונים בכל מיני מקומות, עבורם זה לא מתפרש כמשימת ריגול, הם מצלמים תמונות כל יום, כל היום. בסוף אם חבר מהפורטנייט אומר להם 'צלם לי כמה תמונות ותקבל אלף דולר' לא נשמע כזה חמור ומהבחינה הזאת יש כאן חוסר הבנה של החומרה של הפעולות".

"היום כשאתה נכנס לבסיס צבאי אתה תמצא שלט של "האויב מאזין", כלומר ביטחון שדה עובד בלחנך את החיילים, אבל עם בני נוער אף אחד לא מדבר על זה, אף אחד לא אמר להם שימו לב – יכול להיות שאיראן תנסה לגייס אתכם ברשת".

בתגובה ציינו במשרד החינוך כי הוא מעניק לתלמידים כלים לזיהוי ולהתמודדות עם פישינג והתחזות במרחב הדיגיטלי ופועל בנושא עם מגוון גורמים מקצועיים. "על אף שאין עדויות לקיומה של תופעה שיטתית של התחזות מצד גורמים עוינים הפונים לתלמידים, המשרד מתייחס גם לאפשרות זו בתכני הלימוד, ומעדכן ככל שנדרש את סל הכלים והמענים שהוא מעמיד לטובת התלמידים, כדי להבטיח את מוכנותם גם בהקשר זה".