מבחני תנ״ך ושעה שבועית חובה: תוכנית הלימודים החדשה של השר קיש

החל מעוד שנתיים, כל תלמידי שכבת ד' יחויבו במבחן מיצ"ב בתנ"ך, והחל משנת הלימודים הבאה תחויב שעה שבועית קבועה בתנ״ך לכל תלמידי ישראל – מכיתה א' ועד י"ב. אלה ההחלטות החדשות של שר החינוך יואב קיש במסגרת תוכנית "שורשים" – התוכנית הלאומית לזהות יהודית וציונית.

לטענת השר "זהות יהודית הופכת מרשות לחובה" ולימודי תנ״ך – יהיו לימודי ליבה, זאת על אף שבמערכת החינוך יש שלל מקצועות שעוסקים בתנ"ך, ורשת וחיבור לארץ. עם זאת, ייתכן שעד שנת 2027 יגיע אל משרד החינוך שר חדש שיבטל את החלטתו של קיש.

כאמור, במסגרת התוכנית יתקיים מבחן מיצ"ב ארצי בתנ"ך לתלמידי כיתות ד'. בשנת הלימודים הבאה (תשפ"ו) המבחן יהיה בגדר רשות, אך החל מתשפ"ז (2027) יהפוך לחובה בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי – לא כולל את החינוך החרדי.

בנוסף, בעוד שבעבר יכלו בתי הספר לרכז את שעות לימוד התנ"ך למחצית אחת, קובע כעת השר כי תנ"ך יילמד לפחות שעה שבועית אחת, באופן קבוע, מפוקח ומונהג בכל שכבות הגיל – מכיתה א' ועד י"ב.

לצד זאת יוכנס מקצוע חובה חדש – "בשבילי המורשת" – שיילמד בכיתות ב'-ו' וישלב תכנים יהודיים, ציוניים ותקומתיים מתוך תחומי דעת קיימים. לפי התוכנית, המקצוע צפוי להתרחב גם לחטיבות הביניים כבר משנת תשפ"ז.

כל בית ספר מחזיק בתקציב ייעודי בשם גפ"ן (גמישות פדגוגית ניהולית), המאפשר לו לרכוש שירותים חינוכיים לתלמידים ולמורים – כמו תגבור, העשרה וציוד טכני. מעתה, משרד החינוך יחייב את המנהלים לייעד 4% מהתקציב הזה לתכני זהות יהודית שייקבעו מראש, כגון "שבילי התנ"ך", "מלחמות ישראל ותקומה", פיוטים, שירת המונים, טקסים ומיזמים קהילתיים.

עוד קבע השר כי הפעילות הערכית תהיה מעתה חובה – ולא בגדר המלצה. לדוגמה: תוכניות "נעלה לירושלים", סיורים בשבילי התנ"ך, ביקורים באתרי לאום, לימוד בין-דורי, עבודות שורשים וטקסים בית-ספריים.

נכון לעכשיו, מעל 1,600 מורות ומורים השתתפו בהשתלמויות בנושא זהות ומורשת. נפתחו קהילות מקצועיות חדשות, חולקו מלגות ייעודיות, ונבנו מסלולים להסמכת מורים שאינם מוסמכים. כמו כן, פותח אתר חדש ללימוד תנ"ך הכולל חומרי הוראה, כלים להערכה מעצבת ומשימות בית מדרשיות וחווייתיות.

שר החינוך קיש ספג ביקורת מצד הנהגת ההורים על המהלך. לטענתם, מדובר בצמצום חופש הבחירה של בתי הספר והקהילות בתחום לימודי היהדות, תוך ניסיון להכתיב תכנים אחידים "מלמעלה". לדבריהם: "אנחנו תומכים בלימודי זהות משמעותיים – אך לא במחיר של פגיעה בפלורליזם, באוטונומיה החינוכית ובחופש הבחירה של קהילות, הורים ובתי ספר".

שר החינוך יואב קיש מסכם: "אנחנו משנים כיוון, כי אי אפשר עוד להשאיר את הזהות היהודית כעניין של בחירה מקומית או העדפה פרטית. האחריות שלנו היא לייסד שייכות, שורשים ומשמעות כחלק מתוכנית הלימודים הלאומית – 'שורשים'. זו דרישה שעולה מהשטח – מתלמידים שמבקשים להבין את הסיפור שלהם, ממורים שמבקשים כלים, ומהורים שמבקשים יציבות וחיבור. השבעה באוקטובר לא רק זעזע – הוא גם חשף מה חסר. זהו שינוי עמוק, אבל גם פשוט: להחזיר לילדים שלנו את מה שראוי שיהיה מובן מאליו. זו המחויבות שלנו – לתלמידים של היום ולעתידה של מדינת ישראל".

ד"ר מיכל טביביאן-מזרחי, ראש מרכז מנור מבית יוזמת המאה ולשעבר סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון במשרד החינוך, בתגובה לתוכנית "שורשים" של שר החינוך יואב קיש: "חיבור לזהות וערכים יהודיים הוא מרכיב חינוכי חשוב בחינוך הממלכתי, אבל הוא חייב להיעשות מתוך בחירה וחיבור, לא מתוך כפייה פוליטית. אין דרך אחת לעסוק בזהות, והניסיון להכתיב זהות אחידה סותר את ערכי מערכת חינוך דמוקרטית".

"מעשית, מדובר במהלך שמצמצם את האוטונומיה של מנהלי בתי הספר, ערך שמשרד החינוך עצמו חרט על דגלו בשנים האחרונות. המעבר מ־1% ל־4% בגפ"ן אינו תוספת תקציבית, אלא הסטה שמצמצמת דרמטית את חופש הבחירה. במקום מרחב פתוח למנהלים, נקבע מראש מה ילמדו, איך ומתי. זו אינה רפורמה שמחזקת זהות – אלא מהלך שמחליש את האמון, את הרלוונטיות ואת הקשר האישי של התלמידים לתכנים עצמם".