האקדמיה הלאומית למדעים מזהירה מפני קרע עם האיחוד האירופי: "המדע בסכנה של ממש"

מועצת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרסמה היום (ראשון) גילוי דעת חריג שבו היא מזהירה מפני "סכנה ממשית" למדע הישראלי בעקבות תהליך הבחינה שפתח האיחוד האירופי של הסכם השותפות עם ישראל. האקדמיה מתריעה כי פגיעה בהסכם תעמיד בסכנה את השתתפותה של ישראל בתוכנית המחקר האירופית Horizon Europe ותפגע במענקי מחקר וחדשנות בהיקף של יותר ממיליארד אירו.

בחינת הסכם השותפות בעקבות המלחמה

האיחוד האירופי פתח לאחרונה בתהליך בחינה של הסכם השותפות עם ישראל בהתבסס על סעיף 2 של ההסכם העוסק בזכויות אדם, בגלל המלחמה בעזה והמצב ההומניטרי הקשה שנוצר בעקבותיה. לדברי האקדמיה, אף שמדובר בשלב ראשוני של תהליך בחינה, "יש בכך כדי להדליק נורת אזהרה חמורה בכל הנוגע לעתיד שיתוף הפעולה המדעי והאקדמי בין ישראל לאירופה".

החשש מפני פגיעה באפיק התמיכה האירופי מקבל משנה תוקף על רקע קיצוצי ממשל טראמפ בתקציבי מחקר פדרליים בארה"ב, צמצום שיתופי פעולה עם חוקרים זרים והקפאת מענקים דו-לאומיים שכבר החלו להשפיע לרעה על המימון של מחקר ישראלי. מגמה זו מעצימה את תלותו של המחקר הישראלי בשיתופי פעולה עם אירופה.

מיליארד אירו בסכנה

על פי נתוני רשות החדשנות שהתפרסמו במרץ, חוקרים וחברות ישראליים זכו בשנים האחרונות ביותר ממיליארד אירו במענקי מחקר וחדשנות מתוכנית Horizon Europe. על פי דוח מצב המדע תשפ"ג/2022, יותר מ-60% מהפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו במשותף עם חוקרים מחו"ל היו עם חוקרים ממדינות אירופה.

השלכות של פגיעה בהסכם השותפות כוללות לא רק אובדן מקורות מימון חיוניים אלא גם פגיעה ביכולת לגייס חוקרים מצטיינים, הדרה מהשתתפות בפרויקטים בין-לאומיים פורצי דרך ופיחות במעמדה של ישראל בקהילת המדע העולמית.

מועצת האקדמיה קוראת לממשלת ישראל לפעול בנחישות "בנצלה את כל הכלים העומדים לרשותה כדי למנוע פגיעה בהסכם השותפות עם האיחוד האירופי". לדברי האקדמיה, "שימור מעמדה של ישראל בזירה המדעית הבין-לאומית הוא צורך לאומי מהמעלה הראשונה הדורש תכנון אסטרטגי וראייה לטווח הארוך".

את גילוי הדעת חתמו נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, סגנית הנשיא פרופ' מרגלית פינקלברג וחברי מועצה נוספים.