עונת הבגרויות יוצאת היום (שני) לדרך עם הבגרות הראשונה בלשון. בהמשך השבוע, התלמידים ייבחנו בשפות זרות.
מאות אלפי תלמידים ייבחנו במועדים הקרובים ובשבוע הבא (ב-13-12 במאי) תתקיים הבגרות המאתגרת מכולן – הבחינה במתמטיקה - ובעוד שבועיים תתקיים הבגרות באנגלית.
מבחני הבגרות הם מבצע לוגיסטי מורכב אין כמותו, החל משלב כתיבת השאלות, שבו מושקעים מיליוני שקלים (משרד החינוך מסרב לחשוף את העלויות האמיתיות) ועד לשלב חלוקת המבחנים וההשגחה בבחינות מחשש להדלפה.
משרד החינוך העלה אתמול (ראשון) לרשת סרטון שנוגע להעתקות בבחינות הבגרות וטען כי יש לו אמצעים מיוחדים לגילוי וכי הוא "רואה הכל" - אך הסיר אותו תוך זמן קצר.
גם השנה משרד החינוך ממשיך עם ההקלות לתלמידי הצפון והדרום, שנפגעו מתקופה של יותר משנה וחצי של מלחמה. לצד זה, יש נתונים מדאיגים על מוכנות לבגרות במתמטיקה בקרב התלמידים המפונים: על פי סקר שערכה המכללה האקדמית בית ברל, התלמידים המפונים בצפון ובדרום חשים שאינם מוכנים לבגרות במתמטיקה. מהנתונים עולה, כי 64% מהתלמידים אינם מוכנים לבגרות, או מוכנים אליה באופן חלקי בלבד.
בקרב כלל התלמידים מכל הארץ - 44% העידו שאינם חשים לא מוכנים לבחינה, כאשר הגורם העיקרי לחוסר המוכנות הוא הפינוי והמלחמה.
קרוב למחצית מכלל הניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה מעידים כי הם אינם מוכנים לבחינה או מוכנים אליה באופן חלקי בלבד – 44%. זאת לעומת 55% שמעידים כי הם מוכנים במידה רבה או רבה מאוד.
כאמור, בקרב תלמידים שפונו מבתיהם בעקבות המלחמה, אחוז המשיבים כי הם אינם מוכנים כלל או בצורה חלקית בלבד לבגרות במתמטיקה מזנק ל-64%. מבין התלמידים שמעידים כי אינם מוכנים לבחינה, 32% ציינו את המלחמה כסיבה מובילה לכך, בקרב תלמידים מפונים אחוז זה האמיר ל 60%.
עוד מדווחים התלמידים המפונים, כי גם חרדות, פחד וחוסר ריכוז גורמים להם שלא להצליח להתכונן כראוי.
לאור הנתונים, נשאלו התלמידים שניגשים לבחינת הבגרות במתמטיקה מה על משרד החינוך לעשות בנידון. 39% תומכים בביטול או דחייה של הבגרות (28% - לדחות בכמה חודשים, 11% - לבטל אותה לחלוטין). 46% חושבים שיש להשאיר את הבחינה במועדה המקורי השנה.
רבים מהתלמידים מרגישים כי מורים מנוסים יותר היו מסייעים להם להגיע להישגים טובים יותר. נזכיר כי התלמידים המפונים לא למדו בבתי הספר שלהם ורבים מהם לא למדו עם המורים שלהם.
הסקר נערך על ידי מכון רושינק בקרב מדגם מייצג של 503 תלמידי כיתות י'-י"ב ושכלל גם 87 תלמידים שפונו מבתיהם בצפון ובדרום בעקבות המלחמה.
נשיאת מכללת בית ברל, שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר: "הנתונים אינם מפתיעים וממחישים את הצורך בחשיבה מחודשת לגבי בחינות הבגרות בכלל ובעיקר השנה. קל וחומר בקרב תלמידים שפונו מבתיהם, נעקרו מבתי הספר שלהם וחוו מציאות שאינה מאפשרת להם לימודים אפקטיביים. המלחמה המתמשכת מביאה עמה חרדות, קשיים חברתיים, משפחתיים, כלכליים – משרד החינוך לא יכול להתנהל במנותק ממציאות חייהם של מאות אלפי תלמידים בישראל. משרד החינוך מפקיר את תלמידי הצפון והדרום; לכישלון בבגרות במתמטיקה יש השפעה מתמשכת על אדם צעיר – הנכשלים יתקשו להשתלב בשוק העבודה ומאבקם להשתלבות חברתית וכלכלית יהיה מאתגר בהרבה. זה פשוט לא הוגן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו