בשנים האחרונות ישראל מתמודדת עם מחסור בטכנאים, הנדסאים ומהנדסים – צורך שגבר עוד יותר בעקבות מלחמת חרבות ברזל. אולם, נתונים של משרד החינוך מצביעים כי בעשור האחרון חל גידול של יותר מ-75% במספר התלמידים הממשיכים ללמוד בכיתות י"ג ו-י"ד -אשר בסופם מזכה את הזכאים להסמכה כטכנאים או כהנדסאים. 9,261 תלמידים למדו בכיתות י"ג ו-י"ד בשנת הלימודים הנוכחית, זאת לעומת 5,182 תלמידים לפני עשור.
עיקר הגידול הוא במספר התלמידים החרידים ללימודים על תיכוניים בכיתות י"ג ו-י"ד: מ-274 תלמידים בלבד בשנת 2015 ל-2,879 תלמידים בשנה הנוכחית (2025) - כאשר מתוכם, 2,700 הן בנות. מדובר בגידול של יותר מפי 10 במספר התלמידים החרדים בכיתות י"ג ו-י"ד. גידול זה נובע מהשינוי בתנאי הקבלה ללימודים על-תיכוניים בשנת 2018, שאפשר גם לתלמידים שאינם בוגרי מגמות טכנולוגיות לבחור ללמוד תחום טכנולוגי, תוך לימודי השלמה. שינוי זה סלל את הדרך בפני תלמידים מהחברה החרדית ובפני תלמידים נוספים, שלא למדו קודם במגמות הטכנולוגיות.
תלמידי כיתות י"ג ו-י"ד מתמחים באחת מהמגמות הבאות במהלך לימודיהם העל תיכוניים: הנדסת מכונות - בניית מכונות, מכטרוניקה, מערכות תעופה, מכונאות ימית, תחזוקת מערכות הנדסיות, הנדסת אלקטרוניקה ומחשבים, הנדסת תוכנה, הנדסה אזרחית – תכנון מבנים (קונסטרוקציה), הנדסת חשמל בקרה ואנרגיה, מערכות תקשוב ועוד. הלימודים כרוכים בדחיית מועד הגיוס לצה"ל, אך בוגרי הכיתות הללו משתלבים תפקידים ביחידות הטכנולוגיות בצה"ל מה שלימים גם מביא איתו פוטנציאל השתכרות גבוהה ביציאה לאזרחות.
יש עוד דרך להתקדם
ועדיין, למדינת ישראל דרך ארוכה לעשות כדי להכשיר עוד טכנאים, הנדסאים ומהנדסים – בטח כאלה במקצועות היי-טק, חשמל וכדומה. לדברי שר החינוך יואב קיש: "הזינוק במספר התלמידים בכיתות י"ג ו-י"ד הוא הוכחה למהפכה שאנחנו מובילים בחינוך הטכנולוגי – מסלול של מצוינות, של בחירה ושל עתיד מקצועי מבטיח. פתחנו את הדלת בפני קבוצות תלמידים רחבות שבחרו להצטרף להכשרות מתקדמות, ולהשתלב בתפקידי מפתח בצה"ל ובתעשייה. זהו מהלך שמשלב אחריות לאומית עם העצמה אישית, ואנחנו נמשיך להרחיב אותו – מתוך אמונה בכוחו של החינוך להניע חברה קדימה".
ליאם רחל שיקלי, היא תלמידת כיתה י"ג במגמת אלקטרוניקה ומחשבים בבית הספר אורט מילטון בבת ים, היא אחת משתי בנות יחידות הלומדות בכיתה שבה רוב מוחלט של תלמידים בנים. היא שואפת להשתלב בשירותה הצבאי בתפקידים בתחום המחשוב והאלקטרוניקה, בדגש על שירות בחיל האוויר.
"עמדו לנגד עיניי מספר שיקולים", מספרת שיקלי. "ראשית, מסלול העתודה מאפשר לי לשלב בין שירות צבאי משמעותי לבין לימודים אקדמיים, ולצאת ממנו עם ניסיון מקצועי וקשרים שיקדמו אותי בשוק העבודה האזרחי. שנית, שיקול הפרנסה; תחום הנדסת החשמל נחשב לבעל פוטנציאל תעסוקתי רחב, שכר גבוה ואופק מקצועי מבטיח.
"מעבר לכך, אני רוצה להוכיח את עצמי — להראות כי יש לי את הכוח להתמודד ולהצליח בתחום הנתפס לעיתים כ'גברי'. בעתיד, אני שואפת למלא תפקידים ניהוליים, מתוך אמונה כי לניהול נשי יתרונות ייחודיים. אני סבורה כי נשים מביאות עמן עומק רגשי ותחושת שליחות, שיכולים להוביל ארגון או מערכת ליעילות גבוהה ומשמעות עמוקה יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו