במסגרת חגיגות 100 שנים לאוניברסיטה העברית בירושלים, נחשפת הצוואה של אלברט איינשטיין. האוניברסיטה העברית, שהיא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל, מציינת 100 שנים להקמתה ב־1 באפריל 1925.
האירוע התרחש עוד בימים שבהם שלט בארץ המנדט הבריטי, באמפיתיאטרון החדש שהוקם אז בהר הצופים אל מול מדבר יהודה וים המלח, על בימת עץ מקושטת בשטיחים, בלי מיקרופון או אמצעי הגברה.
בין אלפי המשתתפים בקהל נכחו תושבי ארץ ישראל ואורחים מחוץ לארץ, מנהיגים, אנשי דת ואנשי צבא ומינהל בריטים, נציגי ממשלות ומשלחות אוניברסיטאיות, וגם מאיר דיזנגוף, נחום סוקולוב ורבים אחרים. על הבמה נאמו, בין היתר, חיים ויצמן, לימים נשיא המדינה; הרב הראשי לארץ ישראל, אברהם יצחק הכהן קוק; הלורד ארתור בלפור (לשעבר שר החוץ הבריטי); והסופר והמשורר חיים נחמן ביאליק.
מי שבלט בהיעדרו הוא דווקא אלברט איינשטיין, ממייסדי האוניברסיטה העברית, ששהה ביום הטקס בסדרת הרצאות בדרום אמריקה. הוא התנצל שאינו יכול לבטל התחייבויות קודמות, וכאות הערכה על שחזונו להקמת האוניברסיטה העברית מתגשם, הוא שלח את כתב היד המקורי של תורת היחסות לאוניברסיטה, ששמור מאז ועד היום יחד עם כל כתביו בארכיון איינשטיין המיוחד הממוקם בקמפוס אדמונד ספרא בגבעת רם. עוד לפני פתיחת שעריה, ב־1921, ציין איינשטיין: "לא היה שום מאורע בחיי שנתן לי סיפוק רב יותר מהיוזמה להקים את האוניברסיטה העברית בירושלים".
איינשטיין הלך לעולמו באפריל 1955, אחרי שזכה בפרס נובל ושינה את עולם המדע. בצוואה, המונה עמודים בודדים, שבה בין היתר הוריש את הכינור שבו ניגן לנכדו, הוא הוריש את כל כתביו ורכושו האינטלקטואלי לאוניברסיטה העברית, שעכשיו, לרגל יום הולדתה ה־100, מפרסמת אותה.
"איינשטיין כתב את הצוואה חמש שנים לפני מותו, ומינה את חברו הקרוב אוטו נתן ואת מזכירתו האישית הלן דוקאס למנהלי עיזבונו. השניים עמלו במשך שנים לאסוף את כתביו מרחבי העולם, ודוקאס העבירה את כל הרכוש לאוניברסיטה העברית שבועות ספורים לפני מותה", מספר פרופ' חנוך גוטפרוינד, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית וכיום האחראי האקדמי על האוצר שקיבלה האוניברסיטה בתחילת שנות ה־80.
לא רק גאון, גם רגיש
"בעיניי, מבחינה מדעית המסמך המעניין ביותר בעיזבון הוא כתב יד בן 46 עמודים של תורת היחסות הכללית. אני מתייחס למסמך זה כאל המסמך המכונן של הפיזיקה. המאמר הזה הוא המקור לכל מה שאנחנו יודעים על היקום, אבל צריך לומר שאיינשטיין התבטא בכל נושא שהיה על סדר היום של האנושות כולה. זה אוצר עצום של מסמכים, מכתבים, מאמרים על כל הנושאים שהעסיקו את האנושות במחצית הראשונה של המאה ה־20. מהחומרים עולה שאיינשטיין היה לא רק גאון אלא גם אדם רגיש שדאג לטובתם של בני האנוש, לכבודם ולזכויות האזרח שלהם. נוסף על כך, הזהות היהודית שלו מבוססת על ההבנה של המוסר היהודי ועקרונות כמו 'צדק תרדוף', כבוד האדם ותורה לשמה".
לדברי פרופ' אשר כהן, נשיא האוניברסיטה העברית: "כבר מאה שנים האוניברסיטה העברית בירושלים היא בית לאנשים יוצאי דופן. אלה שמטילים ספק, ששוברים מוסכמות. הכל התחיל עם קבוצה יוצאת דופן של ענקי מדע ורוח, שהתאחדו להגשמת חזון משותף. מרגע שהחזון התגשם והפך למציאות, הציבה האוניברסיטה את המצוינות במחקר ובהוראה כערך עליון. מאז ועד היום הפכה האוניברסיטה למקור של ידע וחדשנות ומחקר פורץ דרך במגוון תחומים, תוך טיפוח דורות של מנהיגים, חוקרים ואנשי רוח".
האוניברסיטה העברית הניחה את היסודות ללימודי מדעי הרוח והחברה, מדעי הטבע והמדעים המדויקים. בכירי הרופאים בישראל הם בוגריה, וכך גם בכירי המשפטנים, הכלכלנים והמתמטיקאים. תחומי הדעת הנחקרים באוניברסיטה נוגעים לכל תחומי החיים - מחקר החלל ועד המעמקים, מהמצאת עגבניות השרי ועד הבשר המתורבת, ממדעני המוח המובילים את המחקר בעולם ועד מומחי המדע הפורנזי, פסיכולוגים ומקצועות הריפוי והסיעוד.
בבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב נרשם בשנים האחרונות מספר הבוגרים הגדול ביותר מבין כל אוניברסיטאות המחקר, והם משתלבים בקטר ההייטק הישראלי והגלובלי. בשנת 2024 דורגה האוניברסיטה במקום הראשון מבין אוניברסיטאות המחקר בישראל ובמקום ה־81 מבין 100 האוניברסיטאות המובילות בעולם (על פי דירוג שנגחאי).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו