"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טיפוח הדור הבא: תוכניות המצוינות של משרד החינוך מצמיחות את מדעני העתיד

ממחקר של בינה מלאכותית ועד לפיתוח פתרונות למיחזור אנרגיה • תוכניות המצוינות של משרד החינוך ושל מרכז מדעני העתיד מטפחות את המוחות המבריקים של ישראל • התוכניות מציעות לתלמידות ולתלמידים מצטיינים הזדמנות להשתלב בגיל צעיר במוסדות אקדמיים מובילים בארץ

,עודכן
0השמעה
תלמידים במעבדה."למידה מתוך סקרנות למדע". צילום: ללא

ביום ראשון הקרוב תסתיים ההרשמה לתוכניות המובילות לתלמידות ולתלמידים מחוננים ומצטיינים של משרד החינוך ושל מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס. התוכניות מהוות גשר ייחודי בין עולם התיכון לאקדמיה, ומטרתן לטפח את הדור הבא, שישפיע על כולנו.

מדענים מחפשים נוגדן לנגיף הקורונה (ארכיון, אילוסטרציה),צילום: איי.פי

התוכניות מאפשרות לתלמידים להשתלב בעולם האקדמיה והמחקר במוסדות האקדמיים המובילים בישראל, ללמוד אצל מיטב המרצים והחוקרים ולקבל הזדמנות יוצאת דופן למצות את הפוטנציאל.

התוכניות יעניקו לצעירות ולצעירים כלים איכותיים, שיכשירו אותם להיות מנהיגים משפיעים ופורצי דרך, עם יכולת להתמודד עם אתגרים מורכבים בתחומי חיים מגוונים בישראל ובעולם.

מסלולים להתפתחות

התוכניות מציעות כמה מסלולים ייחודיים המותאמים לתחומי עניין שונים: תוכנית אלפא, המיועדת לתלמידי כיתות י'-י"א, מתמקדת במחקר מדעי מתקדם; תוכנית אודיסיאה, הפועלת בכיתות ט'-י"ב, היא תוכנית ללימודים אקדמיים במדעים; ותוכנית אידיאה, המיועדת לכיתות י'-י"א, היא תוכנית מחקר בתחומים הומניסטיים. נוסף על כך, קיימת תוכנית הזנק מדעי - מצוינות למדע המיועדת לתלמידות מצטיינות בכיתות ז'-ח'. כל התוכניות מופעלות במוסדות האקדמיים בארץ.

נגה לין, תלמידת כיתה י"ב מאילת שמשתתפת בתוכנית אודיסיאה באוניברסיטת בן־גוריון, היא דוגמה מצוינת להצלחתה וליעילותה של התוכנית. במשך ארבע שנים היא למדה כימיה וביולוגיה, וכעת היא מתמקדת בפיזיקה ובמתמטיקה.

נגה לין,צילום: ללא

נגה מנגנת בכינור כבר עשר שנים, ומוצאת קשר מרתק בין הפיזיקה למוזיקה: "דרך תוכנית אודיסיאה, יכולתי להעמיק את הידע ולשפר את היכולות שלי מלבד מה שמתאפשר לי בתיכון", היא מספרת. "התוכנית מעודדת למידה מתוך עניין אמיתי וסקרנות. הכלים שמקבלים בתוכנית, כמו יכולת למידה עצמאית וניהול זמן נכון, משמשים את התלמידים לא רק בתיכון, אלא גם בהמשך, באקדמיה ובמחקר".

שוהם ארז מכרמיאל, שמשתתף בתוכנית אידיאה באוניברסיטת תל אביב, חוקר נושא אקטואלי ומשמעותי - ההבדלים בסיקור התקשורתי של אירועי טרור בין הפריפריה למרכז. מחקרו הפך רלוונטי במיוחד בעקבות אירועי 7 באוקטובר.

שוהם ארז,צילום: ללא

דמותו של מרדכי אנילביץ' מהווה השראה עבור שוהם, ובמיוחד תפיסתו שלפיה אין להסתגל למציאות קשה, אלא להיאבק לשיפור החברה. "תוכנית אידיאה נתנה לי המון, הן בפן הלימודי־אקדמי והן בפן החברתי", אומר שוהם. "נחשפתי לתכנים מרתקים ולא טריוויאליים בכלל לתלמיד תיכון. ההשתתפות בתוכנית היתה אחת הבחירות הטובות שעשיתי בחיים".

דור הניצחון בפעולה

אנא מאריא טובאסי, המשתתפת בתוכנית אלפא בטכניון, מפתחת מודל בינה מלאכותית מתקדם לניתוח מיליוני רשימות השמעה לשיפור חוויית המשתמש. במקביל, היא זכתה במקום הראשון בתחרות ציור עולמית באיטליה, מנגנת בקלרינט כסולנית ומלחינה יצירות משלה.

אנא מאריא טובאסי,צילום: ללא

תאיר גבאי בת ה־13 משתתפת בתוכנית מצוינות למדע באוניברסיטת בר־אילן. למרות גילה, היא כבר הספיקה להמציא מיזם חדשני למיחזור חשמל באמצעות תנועת האור. כשהיא לא עסוקה בפיתוח המצאות, היא פעילה בתנועת הנוער עזרא, אופה ומציירת.

"ההשתתפות בתוכנית אפשרה לי להעמיק בתחומים כמו מתמטיקה ופיזיקה ולרכוש כלים לחשיבה מדעית ולפתרון בעיות", מספרת תאיר. "התוכנית העניקה לי בסיס חזק להמשך הלימודים באקדמיה ולמחקר בעתיד, ואני מרגישה שהיא עוזרת לי לממש את הפוטנציאל שלי ולכוון לקריירה בעולם המדע". מקור ההשראה שלה? אחותה הצעירה טוהר, שנולדה עם תסמונת דאון. "היא מלמדת אותי כל יום על כוח ההתמדה והאופטימיות", משתפת תאיר.

תאיר גבאי,צילום: ללא

שר החינוך יואב קיש מדגיש את חשיבות התוכנית: "בכל פעם שאני פוגש את תלמידינו המחוננים והמצטיינים, אני מתרגש מחדש לראות את העתיד מתעצב מול עיניי. המשימה המוטלת עלינו ברורה - להבטיח שכל ילד מחונן, בכל מקום, יקבל את הכלים להגשים את הפוטנציאל שלו. כישרון אינו נחלתו של אזור גיאוגרפי או מגזר חברתי מסוים. זו לא רק השקעה בדור העתיד שלנו, אלא השקעה בחוסנה של מדינת ישראל כולה".

אלי פריד, מנכ"ל מרכז מדעני העתיד של קרן מיימונידיס, מסכם: "ההון האנושי הוא המשאב המרכזי של מדינת ישראל. השקעה בתלמידות ובתלמידים אלה היא השקעה ישירה בעתידה של המדינה, ובהבטחת עוצמתה החברתית, הכלכלית, המחקרית והביטחונית. התוכניות שאנו מובילים לצד משרד החינוך במוסדות האקדמיים ברחבי הארץ, מעניקות הזדמנות למצות את הפוטנציאל האישי ולטפח את היכולות ואת הכישרונות שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר