"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר התביעה הייצוגית: הוועדה לביקורת המדינה תדון באפליה העדתית בסמינרים החרדיים

בוועדה ידונו בהשתתפות נציגים ממשרד החינוך והמשפטים, עם נציגים מרשויות ירושלים, בית שמש ואלעד • הדיון המיוחד יתמקד בקובץ הפנימי החושף סיווג מפלה ובוטה של תלמידות על רקע עדתי

,עודכן
0השמעה
סמינר בית יעקב (ארכיון, למצולמות אין קשר לכתבה). צילום: אורן בן חקון

הוועדה לביקורת המדינה בכנסת תקיים ביום שני דיון מיוחד בנושא האפליה העדתית במערכת החינוך החרדית, בעקבותהתביעה הייצוגית שנחשפה השבוע נגד עיריית ירושלים והסמינרים המובילים בעיר.

לדיון זומנו נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים - משרד מבקר המדינה, משרד החינוך ומשרד המשפטים, לצד נציגי הרשויות המקומיות ירושלים, בית שמש ואלעד.

הוועדה לביקורת המדינה (ארכיון),צילום: דוברות הכנסת

את עמותת "נוער כהלכה", שהגישה את התביעה הייצוגית, ייצגו בדיון עורכי הדין יעקב ביטון וראובן ביטון ויו"ר העמותה עו"ד יואב ללום. כמו כן ישתתפו נציגי עמותת בית יעקב, המועצה לשלום הילד, מרכז השלטון המקומי וארגוני הורים.

הדיון צפוי להתמקד בממצאים שנחשפו בתביעה הייצוגית, ובמיוחד בקובץ הפנימי של עיריית ירושלים המתעד את מערכת הסיווג העדתי של תלמידות. הוועדה תבחן את אחריות הרשויות למיגור תופעת האפליה ואת הצעדים הנדרשים לטיפול בה.

המסמך מגלה שיטה של סיווג תלמידות לפי מוצאן העדתי באמצעות קודים מיוחדים,צילום: .

קובץ אקסל פנימי של עיריית ירושלים, שהוגש במסגרת תביעה ייצוגית, חושף על פי הטענה את מנגנון האפליה העדתית המתוחכם בקבלת תלמידות לסמינרים החרדיים בעיר. המסמך, שנוצר ב-2006 לכאורה על ידי עובדת באגף החינוך החרדי בעירייה ומתעדכן מדי שנה עד 2024, מתעד באופן שיטתי את סיווג התלמידות לפי מוצאן העדתי.

על פי הטענה, הנתונים מראים לכאורה כי הסמינרים הנחשבים מקיימים מכסות מקסימום קבועות לתלמידות ספרדיות: בסמינר דרכי רחל אחוז הספרדיות עומד על 19.5%, במכון בית יעקב למורות על 16.7%, ובמרכז בית יעקב על 25.1%. על פי הנטען בהליך, הקובץ חושף שיטת קידוד עדתית מתוחכמת: העירייה משתמשת בקיצורים "ב"י" (בית יוסף) ו"רמ"א" כדי לסמן את מוצאן העדתי של התלמידות. מדובר בשימוש בשמות פוסקי הלכה היסטוריים - ר' יוסף קארו הספרדי והרמ"א האשכנזי - להסוואת האפליה העדתית.

עוד נטען, כי ההערות בקובץ חושפות יחס מפלה בוטה. במקרה אחד נכתב כי בית ספר יקבל תלמידות ספרדיות "רק אם יביאו א. [אשכנזיות] טובות". במקרה אחר נדחתה תלמידה בטענה שיש כבר "מידי הרבה ספרדיות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר