הורים לילדים אוטיסטים נאבקים במיקום צופרי האזעקות: "כמו פצצת זמן"

דיון מיוחד בכנסת על מצוקת תלמידי החינוך המיוחד מצופרי האזעקה • משרד הבריאות: "קרוב ל-90% מהם סובלים מרגישות שמיעתית" • אם לילד אוטיסט: "מספיק שתישמע אזעקה פעם אחת בשעות הלימודים והוא יחזור ברמת פגיעות קשה" • פיקוד העורף מודה: קשה למצוא חלופות

מתקן צופרים בכפר סבא . צילום: יהושע יוסף

ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (רביעי) דיון בנוגע להנחיות בדבר מיקום הצבת צופרי אזעקה במסגרות חינוך מיוחד.

במהלך הדיון מסר נציג פיקוד העורף כי נכון להיום מותקנים ברחבי הארץ 3,900 צופרים, כאשר 907 מתוכם מותקנים על גגות בתי ספר ובנוסף, 376 בגני ילדים. הנציג הוסיף כי 24 צופרים מתוך כל אלה מותקנים מעל מוסדות חינוך מיוחד, כשאחד מהם הוא ביה"ס הרים בגבעת עדה.

"אין שיטת טיפול לפוסט טראומה באוטיסטים". אילוסטרציה, צילום: Getty Images

ענת גל, אימא של נער אוטיסט בן 16 שלומד בביה"ס המיוחד בגבעת עדה: "במהלך המלחמה, הופעלה האזעקה מעל גג ביה"ס 6 פעמים. בנס זה לא קרה בשעות הלימודים. מספיק שפעם אחת זה יקרה בשעות הלימודים ואז, בסבירות גבוהה, הוא יחזור הביתה ברמת פגיעות קשה ואין שיטת טיפול לפוסט טראומה באוטיסטים. ניסיון המלחמה מראה על פגיעה נפשית וכתוצאה מכך – פגיעה תפקודית. הצופר הוא כמו פצצת זמן מתקתקת שמאיימת לפגוע בו ובחבריו".

גל ביקשה להקריא בפני הנוכחים דברים שכתב הסטודנט אייל שחר, אוטיסט בתפקוד גבוה, בנוגע להשפעת צפירת יום הזיכרון, המושמעת גם כן מאותם צופרים: "בכל פעם שהצופר מופעל, אני קופא, גל חרדה משתק אותי ואוזני קופאות כאילו פגשו את הגיהינום. יש לי הסכם עם אימא: בימי זיכרון היא מגינה על אוזני וגוררת אותי כשאני כמעט חסר הכרה, עד שאני מתאושש ויכול לרוץ בעצמי. מליל המתקפה האיראני יצאתי טראומתי. גופי רעד ללא הרף".

"נכנסים למצוקה מרעש לא צפוי"

נציגת משרד הבריאות שמעונה לב און תיארה רגישות תחושתית וקשיים בוויסות חושי בקרב אוכלוסיות מיוחדות, ולא רק אצל ילדים על הרצף האוטיסטי: "קרוב ל-90% מהם סובלים מוויסות חושי בכלל ורגישות שמיעתית בפרט. חשוב להתחשב בהם מאחר שהם נכנסים למצוקה מרעש לא צפוי וזה משפיע על התפקוד ומאד קשה להם להחלים. השלכות יכולות להיראות בהתפרצויות של התנהגות אלימה וקושי להחזיר עצמם לשגרה עם תפקוד אופטימלי".

פרט לנתונים שמסר נציג פיקוד העורף לוי איטח אודות שליש ממערך הצופרים המותקנים על מוסדות חינוך, אמר איטח כי דווקא מי שנמצא פיזית מתחת לצופר, שומע פחות חזק, כי הצליל מתפשט במרחב. איטח הסביר גם על מנגנון הצבת הצופרים: "חוק הג"א מחייב אותנו לקבוע התרעה ואת הרשות המקומית להקצות מקרקעין לטובת הנושא. התקנת צופרים מצריכה חיבור לחשמל, יכולת של בטון לשאת 300 קילו של הצופר וכן דרוש מיקום אופטימלי שמכסה 360".

אנשי מד"א בעת אזעקה, צילום: דוברות מד"א

ממונה החירום במשרד החינוך שאלתיאל רם: "אנחנו לא במשחק של איפה מתקינים את הצופר. הציר הוא פיקוד העורף והרשות מקומית, שם ממוקם המוסד החינוכי". על הצופר הממוקם בביה"ס בגבעת עדה אמר רם: "זאת הפנייה הראשונה שקיבלנו. פנינו לפקע"ר להימנע ככל הניתן מהתקנת צופרים במוסדות חינוך מיוחד. אנחנו חושבים להוציא פניה לראשי רשויות כדי שהדבר הזה יקבל מענה ואולי יוליד פתרון יצירתי".

נציג מרכז השלטון המקומי ומנהל מחלקת החירום בעיריית תל אביב נתנאל שדה: "אנחנו נדרשים לאתר את המיקום ולא תמיד לרשות המקומית יש מתקנים ציבוריים באותו מרחב. רק בת"א יש 67 פוליגונים ולא כל המיקומים מתאימים לפיקוד העורף. הפתרון הוא להתקין צופרים במבנים פרטיים, לאחר שייחתמו עימם הסכמים ויתקבל אישורם להתקנת צופרים על הגגות שלהם".

מפקד פיקוד העורף, אלוף רפי מילוא, צילום: דובר צה"ל

רס"ן ענאן סרחאן היועץ המשפטי של פקע"ר: "אנחנו לא פוסלים התקשרויות של רשות מקומית עם מבנים פרטיים לטובת הצבת צופרים. זה נעשה גם היום".

בהתייחסו לביה"ס בגבעת עדה, סיפר על ביקור שלהם במקום, יחד עם נציג מבקר המדינה: "נבחנו חלופות במבנים סמוכים כמו בתי כנסת, אבל זה נפסל ע"י הרשות המקומית בשל סיבות הנדסיות". ענת גל העירה כי בסיור רגלי שערכה בעצמה ראתה בתוך הרדיוס הרלוונטי שני מקלטים ציבוריים שיכולים להוות חלופה, וגם מועדון נוער. לדבריה, "לא נבדקו כל החלופות". נציג הרשות המקומית של גבעת עדה בנימינה לא הגיע לוועדה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר