התשובה לחיזבאללה: התלמידים שבונים כטב"מים לחקלאות, מחקר ולהצלה

הפסקת האש בצפון נכנסה לתוקף, אבל איום הכטב"מים עדיין לא הוסר. ללא קשר לסבב הנוכחי, מלחמת הכטב"מים (כלי טיס בלתי מאויש) שיש גם מי שמכנים אותם כטמ"מ (כלי טיס מאויש מרחוק) נמצאת כאן במלוא עוצמתה. שליחת כטב"מים עם חומר נפץ מכנסים עשרות או מאות אלפי ישראלים למרחב המוגן בכל פעם שחיזבאללה משגר אותם והתגלו לא פעם כקטלניים.

עבור רבים כטב"מים הפכו להיות שם נרדף לדבר מפחיד ומאיים, אלא שלתלמידים של כפרי הנוער מקווה ישראל והכפר הירוק מדובר בשגרת יומם. הסיבה לכך: במסגרת לימודיהם הם מבצעים מעקב אחר הגידולים החקלאיים במשק ומגוון שימושים אזרחיים וסביבתיים. הם גם מבצעים ניסויים המשלבים רחפנים ורובוטיקה ובשנה השלישית הם זוכים להכשרה שבסופה יהיו זכאים לקבלת היתר מטיס רב-להב מורשה מטעם רשות התעופה האזרחית. כל זה קורה כחלק מלימודי טכנולוגיה, מחשבים, אלקטרוניקה ו"חקלאות מדייקת" – שימוש בטכנולוגיה לייעול ודיוק תהליך הגידול ולהשבחת כמות ואיכות התוצרת החקלאית.

"אני לא מפחד מכטב"מים כי נחשפתי לדברים הטובים של הטכנולוגיה", אומר יונתן רד (17.5) ממסלול לימודי כטב"מ בכפר הירוק. "אני חושב שזה מבאס שבגלל המלחמה אנשים בישראל מפחדים מכטב"מים ושארגוני טרור משתמשים בטכנולוגיה הזאת לרעה. אנחנו מראים שאפשר להשתמש בה לדברים טובים. אנחנו חושבים על זה לאו דווקא בפן הצבאי אלא בתחומים סביבתיים וחברתיים ויש בזה המון פוטנציאל.

עוד סיפר: "בנינו כטב"מ עם מערכת המראה ונחיתה אנכית, דבר שמאפשר לכטב"מ להמריא במקום וחוסך את הצורך במסלול המראה ארוך שעומד כיום על כקילומטר. בנוסף הכטב״מ מונע על ידי אנרגיה ירוקה, כך שניתן יהיה בעתיד להתקין פאנלים סולאריים על הכנפיים שלו וכך להגדיל את טווח הטיסה".

מסלול לימודי כטב"מ הינו מיזם חינוכי טכנולוגי ייחודי שתלמידיו ניגשים ל-16 יחידות בבגרות, הם מתכננים ובונים רחפנים וכטב"מים מאפס כחלק מפרויקט הגמר שלהם ומשתמשים בהם לחקר ופתרון בעיות אמיתיות, למשל בתחומי חקלאות וסביבה, הצלה, איתור מכוניות גנובות ועוד כאשר בוגרי המסלול משתלבים בשירות צבאי משמעותי כטייסים, מפתחי כטב"מים, סייבר ועתודה.

כשברקע האירוע שבו נהרג הארכיאולוג זאב ארליך, שנכנס ללבנון עם כוחות צה"ל, מספר התלמיד שלו צדוק (18) מהכפר הירוק: "בנינו כטב"מ שיוכל לשמש משלחות חוקרים וארכאולוגים ויסייע להם לאתר מתכות במכרות או מערות. הכטב"מ, שמופעל מרחוק, ממפה נתונים, מודד ומצלם את השטח, מאתר את מקום המתכות המדייק, מודד אחוזי חמצן ומתריע על גזים רעילים באויר. בכך הוא יכול לחסוך עלויות של זמן, משאבי כוח אדם, וצורך בציוד כבד ויקר, ואף לצמצם סכנות כמו התמוטטות המערה או שאיפת גזים רעילים". עוד הוסיף צדוק, "מה שאני אוהב בכפר הנוער שהכל נגיש לתלמידים ויכולנו לעבוד עצמאית גם בשעות לא שגרתיות באווירה חברתית מיוחדת. אחרי הכל, אלה לא רק חברים שלי לבית הספר, עם חלקם אני גר בפנימיה וזה מחזק את עבודת הצוות. למשל, אחד השותפים שלי בפרוייקט היה גם השותף שלי לחדר"

כפר נוער הוא מודל חינוך ייחודי הכולל בית ספר, פנימייה ומשק חקלאי. דניאל דדבין, בת 17 מכפר הנוער מקוה ישראל משתמשת ברחפנים לצורך הלימודים ואומרת. "אנחנו מטיסים רחפנים, לומדים איך לעבוד איתם ומשתמשים בהם כדי לעקוב אחרי הגידולים בשדות, מזהים באמצעותו צמחים נגועים שצריכים טיפול. אני נחשפת לחדשנות ולהשפעה שיש לרחפנים היום בעולם ותועלת שניתן להפיק מהשימוש בהם. הלימודים תורמים לי גם לידע האישי ויעזרו לי אח"כ בצבא ובאזרחות".

ד"ר סער הראל, מנהל המינהל לחינוך התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך: "זו דוגמה ללמידה חדשנית, רלוונטית ויישומית שמכשירה את התלמידים לעולם האמיתי ומשלבת גם תרומה חברתית וסביבתית. המרחב החינוכי והיצירתי בכפרי הנוער מאפשר לתלמידים מגוון מסלולי לימוד והעשרה יחודיים, תוך שילוב בין החינוך הפורמאלי לבלתי פורמאלי בשעות אחר הצהריים והערב".