"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
מצב נפשי לקוי והיעדרות ארוכה בעקבות המלחמה: אחד מכל ארבעה סטודנטים שקל לפרוש מהתואר
על רקע הקיצוץ הצפוי בתקציב ההשכלה הגבוהה, תנועת הצעירים "בואו" פרסמה סקר מדאיג • כמעט מחצית מהמילואימניקים נאלצים לדחות את סיום הלימודים, שלושה מכל ארבעה דיווחו על פגיעה בהישגים אקדמיים ורבים ו-25% חוו הרעה במצבם הכלכלי • תומר וינר מתנועת "בואו": "קוראים למקבלי ההחלטות להבטיח מתווה אחיד שיתן מענה לסטודנטים המילואימניקים בכל התחומים"
פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטת תל אביב בצל מלחמת חרבות ברזל. צילום: גדעון מרקוביץ

מצב נפשי לקוי והיעדרות ארוכה בעקבות המלחמה: אחד מכל ארבעה סטודנטים שקל לפרוש מהתואר

על רקע הקיצוץ הצפוי בתקציב ההשכלה הגבוהה, תנועת הצעירים "בואו" פרסמה סקר מדאיג • כמעט מחצית מהמילואימניקים נאלצים לדחות את סיום הלימודים, שלושה מכל ארבעה דיווחו על פגיעה בהישגים אקדמיים ורבים ו-25% חוו הרעה במצבם הכלכלי • תומר וינר מתנועת "בואו": "קוראים למקבלי ההחלטות להבטיח מתווה אחיד שיתן מענה לסטודנטים המילואימניקים בכל התחומים"

,עודכן
0השמעה
[object Object]

השנה שעברה על הסטודנטים:כל סטודנט רביעי (26 אחוזים) שוקל לפרוש מהתואר בעקבות שירות המילואים, כך עולה מסקר של תנועת הצעירים "בואו" - שקמה על הרקע המלחמה ומייצגת סטודנטים בשירות מילואים. מהסקר עולה כי את הקושי הגדול ביותר חוו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה.

האוניברסיטה הפתוחה,צילום: יהושע יוסף

באשר לדחיית סיום לימודים: כמעט מחצית מהסטודנטים המילואימניקים (45 אחוזים) נאלצים לדחות את סיום התואר, כאשר אחד מכל שישה סטודנטים נאלץ לדחות בשנה שלמה. באשר למצב הנפשי עולה כי שני שליש מסטודנטים (66 אחוזים) דיווחו על פגיעה במצבם הנפשי בעקבות שירות המילואים, כאשר כשליש (30 אחוזים) דיווחו על פגיעה משמעותית.

ההיעדרות הארוכה מהלימודים, לעיתים מאות ימים השפיעה בוודאי גם ההישגים אקדמיים. כשלושה מכל ארבעה סטודנטים (73 אחוזים) דיווחו על פגיעה בהישגיהם האקדמיים, כאשר 39 אחוזים מדווחים על פגיעה משמעותית.

מילואימניקים בשטח כינוס (למצולמים אין קשר לכתבה),צילום: שמואל בוכריס

המלחמה הביאה לסגירה של בתי עסק, הרבה מהם בתחום הפנאי כך שסטודנטים רבים איבדו את מקור הפרנסה. אחרים פוטרו או הפסיקו לקחת עבודות מזדמנות בשל המילואים ולא היו עם תלושי שכר קבועים. רבע מהסטודנטים המילואימניקים (25 אחוזים) חוו הרעה במצבם הכלכלי, מתוכם חצי נאלצו לוותר על טיפול פסיכולוגי או לדחות את תחילתו בשל התדרדרות במצבם הכלכלי. בנוסף, למילואים יש השפעה על תעסוקה: כמעט מחצית מהסטודנטים (45 אחוזים) חוששים שהמילואים יפגעו ביכולתם להשתלב בשוק העבודה.

בתוך כך, הבוקר יצאו ראשי אוניברסיטאות המחקר בקריאה דחופה לראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ושר החינוך יואב קיש כדי לעצור את הקיצוץ הצפוי של מאות מיליוני שקלים בהשכלה הגבוהה וקראו למנוע "פגיעה בלתי הפיכה בסטודנטים המילואימניקים". במכתבם, הם מציינים: "לא יתכן שתתנו יד לקיצוץ שמשמעותו היחידה - פגיעה חמורה בסטודנטים במילואים - בזמן מלחמה, שנה שנייה ברציפות".

תומר וינר, תנועת הצעירים 'בואו',צילום: תנועת בואו

לטענתם, הקיצוץ המתוכנן של מאות מיליוני שקלים ב-2025 ו-2026 מהווה מכה קשה ליכולתם להמשיך ולהעניק הטבות, פתרונות אקדמיים, וסיוע נפשי וכלכלי לעשרות אלפי סטודנטים במילואים, בני ובנות זוגם, בני משפחות שכולות, פצועים, מפונים וקבוצות נוספות של מי שנפגעו במלחמה ומחובתנו להחזיר למעגל הלימוד ולהביאם לסיום התואר.

לדברי תומר וינר, מתנועת הצעירים "בואו": "אני קורא למקבלי להבטיח מתווה אחיד שייתן מענה לסטודנטים המילואימניקים בכל התחומים- האקדמי, הכלכלי והנפשי. כשכל סטודנט רביעי שוקל לפרוש מהתואר ברור שעלינו להתאים את חוקי המילואים למציאות החדשה. החוקים הנוכחיים מותאמים לשירות מילואים קצר טווח, אך המציאות השתנתה. בתנועת 'בואו' יזמנו מערך תמיכה נפשית הכולל טיפול קבוצתי ללא עלות בפריסה ארצית. אני מאמין שחובתנו, כחברה, לדאוג למענה מקיף לצרכים של הסטודנטים המשרתים - הם לא רק מגנים על המדינה היום, אלא גם מהווים את עתיד החברה הישראלית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו