"התמונה החינוכית הארצית" של התיכונים לשנת תשפ"ג נחשפת היום (ראשון) ומגלה כי חל גידול בשיעור התלמידים הזכאים לתעודת בגרות, אך לצד זאת נמשכה מגמת הגדלת הפערים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות.
מתווה הבגרויות לזמן המלחמה: המבחנים יידחו בחודשיים (ארכיון) // דוברות משרד החינוך
מדובר על נתוני שנת 2023, שנת פוסט-קורונה, בה התלמידים החלו לצאת מהמשבר שנוצר בעקבות הוירוס המידבק. מה שמעלה את השאלה כיצד יושפעו הציונים של השנה החולפת, תשפ"ד על הציונים והזכאות לבגרות והאם ההקלות שהוענקו לתלמידים סייעו.
תמונת החינוך של ישראל 2023 | המסמך המלא
נתוני משרד החינוך מצביעים על עליה בשיעור הזכאות לבגרות, אך גם על הרחבת הפערים החברתיים-כלכליים. בשנת תשפ"ג שיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי י"ב הגיע ל-76.3%, לעומת 75.9% בשנת תשפ"ב. מספר הזכאים לתעודת בגרות עלה מ-92,756 ב-תשפ"ב ל-97,147 בתשפ"ג.
עליה בזכאות בחינוך החרדי
עלייה חלה גם בשיעור הזכאות לבגרות בקרב תלמידי החינוך החרדי, מ-25.6% בתשפ"ב ל-26.2% בתשפ"ג. עם זאת, הפער בין תלמידים מרקע חזק לחלש גדל מ-12.3% ב-תשפ"ב ל-13.5% ב-תשפ"ג. תלמידים מבתים אמידים יכולים להרשות לעצמם שיעורי עזר פרטיים או נעזרים יותר בהורים משכילים, מה שמעמיק את הפערים.
במקביל, חלה ירידה בשיעור הבגרויות המצטיינות, מ-13.5% בתשפ"ב ל-12.4% בתשפ"ג. בעוד שחלה עלייה בשיעור הבגרויות ברמת 5 יח' באנגלית, חלה ירידה בשיעור הבגרויות ברמת 5 יח' במתמטיקה.
שיעור הנשירה נותר ללא שינוי בין השנים, על 1.1% מכלל התלמידים בחטיבות העל-יסודיות. זהו אתגר נוסף עמו מתמודד השנה משרד החינוך, בעיקר בעקבות ההשלכות של המלחמה והטרור על תלמידים שפונו מבתיהם או שנותרו לגור באזורים שלא פונו.
בבחינת הזכאות לבגרות ברשויות המקומיות, נמצא כי ברשויות קטנות כמו בוקעאתה וגוש חלב ניכרו שיעורי זכאות של 100%. לעומת זאת, ברשויות חרדיות וערביות רבות שיעורי הזכאות היו נמוכים מאוד, למשל 4.7% במודיעין עילית ו-15.7% בביתר עילית. בערים הגדולות הייתה תנודתיות, כאשר ירושלים הציגה 51.4% זכאות לבגרות, בעוד ראשון לציון הגיעה ל-90.4%.
תלמידים בפריפריה מתוקצבים יותר מאשר במרכז
נתוני השקיפות התקציבית מצביעים על פערים משמעותיים בין הפריפריה למרכז. תלמיד בפריפריה מתוקצב באופן ממוצע יותר מתלמיד במרכז, כ-23,000 שקלים לעומת כ-20,000 שקלים בהתאמה. עם זאת יש לומר, רשויות חזקות ואמידות יכולות להשקיע בתלמידים שלהם הרבה יותר מתקציבי הרשות המקומית – בתכניות העשרה, חוגים, שעות לימוד ועוד – מה שלבסוף יוצר את הפערים האדירים בין תלמידים בישראל.
על אף העלייה הכללית בשיעור הזכאות לבגרות, הנתונים ממשיכים להצביע על פערים מתמשכים בין אוכלוסיות חזקות לחלשות. העלייה בתקצוב הפריפריה מצביעה על מאמץ להקטין את הפערים, אך עדיין נדרשים צעדים נוספים כדי להבטיח הזדמנות שווה לכלל התלמידים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו