המחסור באנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש קיים כבר שנים, וכולם משלמים את המחיר. הסיבה לכך היא שהשכר במגזר הציבורי נמוך משמעותית מזה שבמגזר הפרטי, אך רשימת דרישות הסף ארוכה יותר.

פסיכולוגים חינוכיים מלווים את הצוותים של בתי הספר, את מנהלי בתי הספר ואת היועצות החינוכיות, והעבודה שלהם היא ישירה מול הילדים. הם מועסקים גם על ידי משרד החינוך וגם על ידי הרשויות המקומיות. בעוד בעולם שיעור התקינה עומד על פסיכולוג אחד לכל 500 תלמידים - ישראל נמצאת מאחור: מפתח התקינה הישראלי הוא פסיכולוג אחד ל־1,000 תלמידים בחינוך הרגיל, אחד ל־500 בגיל הרך, ואחד ל־300 בחינוך המיוחד.

יפעת שדה, יו"ר משותפת של התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית: "לא רק שמפתח התקינה מיושן ולא רלוונטי לצרכים בשטח, שהולכים וגדלים, גם את המפתח הזה לא מצליחים לאייש. כרגע המצב הוא ש־30% מהתקנים לא מאוישים, כי אי אפשר למשוך פסיכולוגים חינוכיים למערכת, דבר שפוגע ישירות בילדים".

"ירידה בנכונות"

לדבריה, מקור הבעיה הוא השכר הזעום: "פסיכולוגים חינוכיים צריכים לעשות תואר שני, התמחות ובחינת רישוי - זה מסלול שבהיקפו דומה ללימודי רפואה, אבל בסיומו הם מרוויחים בקושי 50 שקלים לשעה בשירות הציבורי. אי אפשר לפרנס ככה משפחה. אנחנו רואים כל הזמן ירידה בנכונות של פסיכולוגים להמשיך בשירות הציבורי, והציבור נפגע".

בימים אלה מתקיים משא ומתן על שכר הפסיכולוגים בשירות הציבורי, במטרה להחזיר רבים מהם למערכת: "כלל הגורמים רתומים, ההסתדרות הכללית, משרדי הממשלה ושאר המעסיקים מגויסים ופועלים במלוא העוצמה כדי להחזיר את הפסיכולוגים למערכת הציבורית, להחזיר את השירות החשוב למסלול של צמיחה".

במשרד החינוך ציינו כי "שר החינוך, המנכ"ל וגורמי המקצוע במשרד החינוך פועלים מול משרד האוצר כדי לקדם הסכם שכר ראוי לפסיכולוגים, אשר יקדם את מערך הפסיכולוגיה החינוכית הציבורית".

רגע לפני פתיחת שנת הלימודים תשפ"ה, ב־14 באוגוסט, תקיים מערכת "ישראל היום" את ועידת החינוך של ישראל. בין היתר, יתקיים הפאנל "רגשות מעורבים: השפעת המצב על תלמידי ישראל" בהשתתפות אנשי מקצוע וחינוך, ובו ידונו במענים הרגשיים ובדרכי הטיפול בתלמידים, וכן בשאלה איך משקמים את הנפש אחרי חודשים של מתח וחרדה.