שנת הלימודים בצפון: מציאות ידועה, החלטות מאוחרות

שר החינוך היה צריך לחכות עד 25 ביולי להגיד לנו את המציאות שידענו כבר חודשיים. את שנת הלימודים הקרובה נעשה מחוץ לבתינו. ה-1 בספטמבר הוא ההפתעה כנראה לא האחרונה עמה מתמודד משרד החינוך. אז נגלה לכם עתידות. תושבי הצפון לא יחזרו הביתה בשנת הלימודים הקרובה. אנחנו, ההורים , לא נעקור שוב את ילדינו באמצע שנת לימודים. לא נטלטל אותם שוב.
מי שדורשים כבר לצאת למלחמה, להחזיר את התושבים. להקים עוד עמותה, לתת עוד עצה לרמטכ"ל מאיזה צד לתקוף בלבנון ומתי. תחשבו שוב. החמאס לא מוכה ולא נכנע כבר תשעה חודשים. מכאן תשליכו לחיזבאללה.

משרד החינוך הפך את עצמו בתשעת החודשים האחרונים ללא רלוונטי. הוא הקים מסגרות חינוך דלות שעות בבתי המלון, סיפקו ארבע שעות בייביסיטר לילדים שלנו. הביא אותם לפערים גדולים מחבריהם בכל הארץ. כשרוב תושבי הצפון כבר הבינו שזאת תהיה מערכה ארוכה ומצאו להם בתים חדשים, המשרד הקים בתי ספר באזורי המפונים.

שר החינוך שומע את הערכות המצב. את ראש הממשלה שאמר תשכחו מה-1 בספטמבר. מה יותר קל מחשיבה מיושנת של הקמת בתי ספר. במקום למצוא מקום למפונים במערכות הקיימות, למי שהתפזרו בכל רחבי הארץ. למטולה הוקם לשנת הלימודים הקרובה בית ספר באזור התעשייה צח"ר. רק 30! תלמידים ילמדו בו. שליש מהם כלל לא ממטולה. הרי אפשר לשלב אותם בבתי הספר באזור. השר קיש קבל עצה. תתחיל להתכונן לשנת הלימודים תשפ"ו.

מזלו של קיש שהוא לא לבד. גם משרדי הממשלה האחרים, ושאר הרשויות נמצאים תמיד שני צעדים מאחור. את מה שהתושבים הבינו בחודש ינואר, כשכולם עוד ישנו את שנת החורף. הממשלה מאריכה את תוקף הפינוי ביום האחרון. היא לא נותנת אופק למפונים. מנהלת השיקום קמה רק עכשיו. את התשתיות בצפון אפשר לשקם. את הקהילות שהתפרקו זה כמעט בלתי אפשרי. קחו שיעור לחיים, זה עוד לא מאוחר. אבל תתחילו ללמוד איך לשקם ולאחד מחדש את הקהילות. אחרת גם בשנת הלימודים תשפ"ו בצפון אולי יהיו בתי ספר ומורים– אבל לא יהיו תלמידים.