טיפים של מומחה לזיכרון: ללמוד לבגרות בתקופת מלחמה

התיכוניסטים מתכוננים לקראת מועדי ב' של בחינות הבגרות, ומאז ה-7 באוקטובר הלמידה בתקופת מלחמה הציבה אתגרים שטרם נתקלו בהם עד כה - בייחוד עבור המפונים מהדרום ומהצפון שנאלצים להתמודד עם סביבה זרה ורצף לימודי שונה, מה שגורם לקשיים בתקופת הבחינות.

אז כיצד נזכור באופן מיטבי את החומר הלימודי, בפרט בתקופה הזו? מהן השיטות היעילות והקלות ביותר לזיכרון של חומר לימודי?

כיצד למידה עם חברים שמצחיקים אתכם יכולה לשפר את איכות הלמידה? ואילו מיתוסים כדאי לנפץ לפני שיושבים ללמוד?

טעויות נפוצות בלמידה למבחנים

1. התעלמות מחשיבות השינה: חוסר מודעות להשפעת השינה על מנגנוני הזיכרון לטווח הקצר והארוך במוח מוביל תלמידים רבים לוותר על לפחות 7 שעות שינה במטרה להספיק ללמוד יותר, מה שגורם לירידה באיכות הלמידה.

2. שינון החומר ללא הבנה מעמיקה: תלמידים רבים מסתמכים לעתים קרובות על שינון חוזר ונשנה ומשקיעים בלמידת החומר הלימודי בעל פה מבלי להבין את ההקשר או המשמעות שלו. שיטה זו אינהיעילה במושגי זמן ומובילה בדרך כלל לשכחה מהירהשל המידע.

3. למידה פסיבית: שיטות למידה פסיביות, כגון קריאת ספרי לימוד בלבד או הסתמכות על סיכומי החומר של אחרים, הן פחות יעילות מטכניקות למידה אקטיביות, הכוללות כתיבה, סיכום, שאילת שאלות ומעורבות גבוהה בחומר.

4. דחיינות ולמידה דחוסה ללא מרווחי זמן: דחיינות מביאה תלמידים רבים לדחוס את כל לימודיהם לתקופה הקצרה לפני הבחינה. גישה זו אינה מאפשרת ללמוד את המידע היטב ולזכור אותו, מגבירה את הלחץ ואינה מאפשרת למוח לעבד את המידע כמו שצריך.

5. חוסר מיקוד: מחשבות על נושאים שאינם קשורים לחומר הלימודי, צפייה בטלוויזיה במקביל או בדיקת הודעות הן רק חלק מהסחות דעת אשר פוגעות משמעותית בקשב והריכוז לחומר הנלמד ובכך גם באיכות תהליך הלמידה.

טיפים מעשיים מתקדמים לשיפור הזיכרון בלמידה למבחנים:

1. צרו אסוציאציות חזקות: אסוציאציה היא הקישור הרעיוני בין פיסת מידע אחת לפיסת מידע אחרת. ביצירת אסוציאציות יזומה בתהליכי למידה, אנו יכולים לקשר מידע חדש שעדיין אינו יציב ומגובש בזיכרון, למידע קיים וחזק שאנו זוכרים היטב. כך אנו למעשה מחזקים את המידע החדש ומאפשרים שליפה יעילה ומהירה יותר שלו. לדוגמא: בלמידת וזכירת השם היפוקמפוס, מבנה מוחי המשחק תפקיד חשוב ברכישת הזיכרונות החדשים שלנו, ניתן לקשר אותו להיפופוטם קטן וחכם שלמד הרבה שנים בקמפוס ולדמיין היפופוטם עם כובע אקדמי. כך נצליח ללמוד מידע חדש שיכול להיות מאתגר וקשה לזכירה באופן יעיל יותר ולזכור אותו בטווח הארוך.
ניתן לומר שככל שהאסוציאציות יהיו משמעותיות ומעניינות יותר עבורכם, כך תצליחו לזכור את המידע שהן מייצגות באופן יעיל ומהיר יותר. ביצירת האסוציאציות מומלץ לשלב מרכיבים של רגש, הומור, וסקרנות.

2. עקרון הנתחים הקטנים: חלקו פיסות מידע גדולות לנתחים קטנים יותר וניתנים לניהול. טכניקה זו ממנפת את היכולת של המוח לזכור מידע טוב יותר ביחידות קטנות יותר.

3. תשאלו שאלות: כתיבת שאלות על החומר הנלמד מגבירה את העניין בתהליך הלמידה ומשלבת חשיבה גבוהה יותר המסייעת לשמירתו לטווח הארוך למשך זמן רב יותר. בהקשר לכך, ניתן לומר שאחת הדרכים ללמוד היא ללמד, בין אם את עצמנו ובין אם ללמד חברים. שיטה זו תשפיע על עיבוד עמוק יותר של החומר הנלמד ועל זכירה משופרת שלו בטווח הארוך.

4. תרגלו זכירה אקטיבית: במקום לקרוא סיכומים אוהערות באופן פסיבי, תרגלו זכירה אקטיבית על ידי שליפה יזומה של המידע מהזיכרון, בה מומלץ לבדוק מה אנו זוכרים טוב יותר ומה פחות, ובכך לחזור שוב ולתרגל את החומר שנדרש לחזק אותו בזיכרון. כך נוכל לחזק, לארגן ולעצב את המידע מחדש בזיכרון, כך שנוכל לשלוף אותו בפעם הבאה באופן יעיל יותר.

5. סכמו את הסיכום: אמנם לא נוכל לזכור את מה שנאמר מילה במילה לאורך הסמסטר, אך חשוב מאוד שכבר מתחילת הסמסטר נסכם בצורה מאורגנת ומסודרת בכתב את הנושאים והרעיונות העיקריים מכל שיעור. בהקשר לכך, חשוב להדגיש כי לכתיבה יש חלק חשוב מאוד ומשמעותי בקידוד המידע בזיכרון ולכן כדאי לסכם כל שיעור בכתב באופן שהוא מצד אחד תמציתי ומצד שני מקיף את ההתייחסות לרעיונות העיקריים מהשיעור. כך נוכל לייעל את תהליך הלמידה למבחן ונעבור מהר יותר לשלב הבא שבו נסכם את הסיכום באופן תמציתי. הסיכום של הסיכום הוא שלב שבו ניתן לומר שחומר הלימוד כבר עבר מספר שלבים של תרגול, חזרה ועיבוד במוח. התוצאה היא שאנו נשפר את החדות והשליטה בחומר הנלמד ובנוסף נמקד באופן מיטבי את המידע שחשוב לחזור עליו ולתרגל אותו לפני המבחן.

איתי עניאל הוא חוקר מוח וזיכרון המתמחה בפיתוח ושיפור הזיכרון