הכיוון: דיחוי בפתיחת הלימודים, שיתוקם לזמן מה, ולמידה מרחוק

שיתוק הלימודים לשבועות ארוכים, למידה מרחוק וכפרי נוער כמקלט:מלחמה בצפון תהיה מבחן שספק אם מערכת החינוך הישראלית תוכל לעמוד בו.

שנת הלימודים תשפ"ד היתה אבודה לחלוטין, ומלחמה בצפון תגרום גם לשנה הבאה להיות כזו, ואף יותר מכך: היא תשבית את מערכת החינוך כמעט בכל הארץ, וכנראה אף לזמן ארוך יותר. תחילה תיעצר כל הלמידה במדינה לכמה שבועות. מוסדות החינוך ייסגרו, כולל גנים, חינוך מיוחד ויסודי, וייפתחו בהדרגה בהתאם להתקדמות הלחימה ולקצב הירי מלבנון. מאחר שהירי הרקטי יכול להגיע גם למרכז הארץ, חלקים גדולים במדינה יהיו מטווחים ופיקוד העורף לא ייקח סיכון.

לפי יגאל סלוביק, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך וראש אגף לוחמה בטרור במטה לביטחון לאומי, "מדיניות ההתגוננות של פיקוד העורף היא זו שתגדיר את 'אורח החיים' שלנו במלחמה, וכך גם התנהלות מוסדות החינוך. בהחלט ייתכן שהלימודים יחלו מרחוק, ובהמשך, מפאת חוסר במרחבים מוגנים בחלק לא מבוטל ממוסדות החינוך, ייתכנו אף לימודים ברוטציה.

"על כלל המערכות להביא בחשבון היתכנות של מצב מלחמתי בספטמבר, מה שבהכרח ידחה את פתיחת שנת הלימודים בערים רבות בארץ, ולכן מומלץ לבחון עם מערכת הביטחון אפשרות לפתיחת שנת הלימודים מרחוק, והשלמת הפערים במהלך השנה או על חשבון החופשות".

גם המחליפים יגויסו

בעיה נוספת היא המחסור בכוח אדם. במלחמה כוללת, רבים מהמורים וחלק מהמורות יגויסו למילואים, מה שיגרור תגובת שרשרת: גננת, למשל, לא תוכל להגיע לעבודתה אם בנה לומד בכיתה שבה המורה גויס ותלמידיו נשארו בבית. גם מורים מחליפים ייעדרו, משום שסטודנטים להוראה, שלרוב מחליפים את המורים, יגויסו גם הם.

בכל הקשור ללמידה מרחוק, היא עלולה להימנע מתלמידים רבים שעדיין אין להם אמצעי קצה כמו מחשבים ניידים, ומרבים מהיישובים הערביים בצפון שחסרים בהם מחשבים ותשתיות.