הטכניון יעניק תואר דוקטור לשם כבוד לסופר דויד גרוסמן ולכלת פרס נובל פרופ' עדה יונת

הטכניון יעניק לסופר הישראלי דויד גרוסמן תואר דוקטור לשם כבוד, "בהוקרה על השפעתן הנרחבת של יצירות הספרות שלו בישראל וברחבי העולם ועל הכישרון שבאמצעותו תיאר את רבגוניותה של החברה הישראלית ואת מורכבותה".

פרופ' עדה יונת ממכון ויצמן למדע, כלת פרס נובל בכימיה לשנת 2009, תקבל תואר דוקטור לשם כבוד "בהוקרה על גילוי מנגנוני ההשפעה של תרופות אנטיביוטיות על ריבוזומים בקטריאליים; ובהערכה רבה על תרומתה יוצאת הדופן לקידום המדע במדינת ישראל ובעולם כולו".

תואר דוקטור לשם כבוד הוא ההוקרה הגבוהה ביותר שמעניק הטכניון לאישים שהתבלטו בפועלם המדעי והתרבותי יוצא הדופן או בתרומתם לישראל, לעם היהודי ולאנושות. עם מקבלי התואר בעבר נמנים חיים ויצמן (1952), אלברט איינשטיין (1953), נילס בוהר (1958), דוד בן גוריון (1962), יוג'ין ויגנר (1971), מרגרט תאצ'ר (1989), יצחק רבין (1990) ואנגלה מרקל (2021).

"דויד גרוסמן הוא אחד מגדולי הסופרים הישראלים בדורנו," אמר נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון. "תרומתו לספרות ולתרבות הישראלית רבה מאוד, וכמוה תרומתו לשפה העברית. במבטו החודר הוא תיאר היטב את המציאות הישראלית המורכבת על שלל היבטיה, את ההתמודדות עם כאב, אובדן ושכול ואת מקומו של האדם בחברה".

באשר לפרופ' יונת אמר פרופ' סיון כי: "מדענים גדולים ניכרים לא רק בעשייתם המדעית אלא גם באומץ ליבם – אומץ הנדרש כדי לבחור נתיבים ייחודיים וחדשניים, העשויים להיראות חסרי סיכוי לקהילה המדעית. פרופ' עדה יונת הפגינה אומץ אישי ומדעי יוצא דופן כשיצאה למסע באותה 'ארץ לא נודעת' שהובילה אותה, בסופו של דבר, לפענוח מבנה הריבוזום באמצעות קריסטלוגרפיה. המסע הארוך שלה זיכה את האנושות בתובנות מעמיקות לגבי הריבוזום ופתח אופקים יישומיים חדשים".

דויד גרוסמן נולד בירושלים בשנת 1954 ורכש בבית הוריו את אהבת הספרות. לאחר לימודים ב"ליד"ה" (תיכון ליד האוניברסיטה) הוא התגייס ושירת ביחידה 8200. הוא למד פילוסופיה ותאטרון באוניברסיטה העברית וזכה בפרסים כבר על סיפוריו הראשונים. גרוסמן פרסם אחד עשר ספרים שזכו למוניטין בין-לאומיים ובהם "עיין ערך אהבה", "אשה בורחת מבשורה", "נופל מחוץ לזמן", "סוס אחד נכנס לבר" ו"אִתי החיים משחֵק הרבה".

פרופ' עדה יונת השלימה תואר ראשון ושני בכימיה וביוכימיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט במכון ויצמן למדע (1968) ומחקר פוסט-דוקטורט באוניברסיטת קרנגי מלון וב-MIT. בשנת 1970 היא ייסדה במכון ויצמן את המעבדה הראשונה בישראל לקריסטלוגרפיה של חלבונים, ובמשך כמעט עשור נשארה מעבדה זו היחידה מסוגה בישראל. המחקר שהוביל לזכייתה בפרס נובל החל בשנות השמונים והתמקד בריבוזום, "בית החרושת לחלבונים" בתא.

נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון יעניק לשניים את התארים בטקס חגיגי שיתקיים ביום שני הבא, 3.6, במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים השנתי של הטכניון, המתקיים השנה בסימן סולידריות.