מעבר לחמישה ימי לימוד והקטנת הכיתות: ניסיונות לפתרון המשבר בחינוך המיוחד

קיצור שבוע הלמידה לחמישה ימים גם ביסודי, הגברת שילוב של תלמידים עם צרכים מיוחדים בכיתות "הרגילות", הקטנת הכיתות ל-19 תלמידים והכשרת עוד צוותי חינוך: אלו חלק מן המסקנות הביניים של ועדת שפירא העוסקת במשבר בחינוך המיוחד שהוגשו היום (שלישי) לשר החינוך יואב קיש.

בוועדה השתתפו גורמים רבים, זאת לנוכח האתגרים הנובעים מהגידול במספר הזכאים והזכאיות לשירותי חינוך מיוחד לצד התקציב הנדרש לנושא בגין גידול זה, אך לא עסקו בבתי הספר ובכיתות בהם לומדים רק תלמידי חינוך מיוחד. נכון להיום, למעלה מ-300 אלף תלמידים זכאים לשירותי חינוך מיוחד (כ-12% מכלל תלמידי מערכת החינוך).

המסקנות אליהן הגיעו חברי הוועדה ובראשם עמוס שפירא ייבחנו במתווה, ויכינו פיילוט באחת הערים בשנת הלימודים הקרובה, בהתאם לאישורי השלטון המקומי והסתדרות המורים.

בשנת הלימודים האחרונה קוצצו ימי הפעילות בחינוך המיוחד, זאת בשל מחסור במורים ואנשי צוות, זאת כאשר מספר התלמידים בחינוך המיוחד ממשך לעלות ומערכת החינוך מתקשה לספק פתרונות. בראש ובראשונה הבעיה היא בעיה תקציבית, אין מספיק כספים להביא אנשי מקצוע איכותיים כמו מורות, סייעות לצד מטפלים פרא רפואיים כמו קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק.

מסקנות הביניים

בין השאר המליצה הוועדה למקד משאבים בחינוך לגיל הרך. "השנים הראשונות הן קריטיות להתפתחותו התקינה של הילד בכל תחומי החיים. לפיכך, השקעה אסטרטגית וממוקדת של משאבים בשכבת גיל זו תסייע למנוע קשיים רגשיים, חברתיים ולימודיים בהמשך החיים, וצפויה להקטין את הצורך במתן שירותי חינוך מיוחד בבית הספר". עוד הומלץ להכשיר ולפתח את צוותי החינוך באופן מתמשך.

כאמור, הוועדה סבורה שהקטנה מהותית של מספר התלמידים הממוצע לכיתה, מ-32 ל-19 תלמידים בממוצע לכיתה, בין היתר באמצעות צמצום מספר שעות הלימוד בכיתה ומעבר לחמישה ימי לימודים בשבוע על מנת לא להגדיל את הביקוש למורים הוא מהלך אפשרי.

בהמלצותיה ציינה הועדה כי לגודל הכיתות והגנים השפעה מכרעת על יכולת המורים לתת מענה חינוכי לכלל התלמידים ובמיוחד לאלה עם צרכים מיוחדים.

הועדה המליצה לשר לבחון את הגדלת הגמישות הניהולית הניתנת למנהלי בתי הספר. הועדה ציינה בהמלצותיה את חשיבותו של מרחב הגמישות שיש למנהל לצורך התאמת המענים הניתנים לתלמידים לצרכים הפרטניים שלהם . נושא זה יידון בהרחבה בהמשך עבודת הוועדה בכל הקשור לתהליכי האפיון והזכאות. עם זאת, הליך האפיון והזכאות עצמו טרם נבחן על ידי הוועדה.