"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"פגיעה בביטחון המזון של מדינת ישראל": לאחר הקיצוץ בתקציב מכון וולקני - חשש להמשך קיומו

בממשלה החליטו על קיצוץ של 21 אחוזים מתקציבו של המוסד הגדול ביותר במדינה שעוסק במחקר חקלאי • פורום הרקטורים של ועד ראשי האוניברסיטאות פנו לשר החקלאות אבי דיכטר • "פגיעה בתקציב המכון עלול לפגוע אנושות בתשתית הידע של המדינה"

,עודכן
0השמעה
מכון וולקני. צילום: וסי זליגר

פורום הרקטורים של ועד ראשי האוניברסיטאות פנה הבוקר (רביעי) לשר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, בבקשה למנוע את הקיצוץ האגרסיבי בתקציב מנהל המחקר החקלאי, מכון וולקני, מוסד המחקר הגדול והחשוב בישראל למחקר יישומי בחקלאות ומוביל עולמי בתחום.

מחאה בכנסת: "תקציב מגזרי שפוטר סקטורים שלמים מהאחריות הכרוכה בחיים בישראל" (ארכיון) // צילום: יוני ריקנר

במכתבם מציינים הרקטורים כי הקיצוץ האגרסיבי בתקציב המכון עלול לא רק להשבית את המחקר אלא לפגוע אנושות בתשתית הידע העתידי של מדינת ישראל. עוד אומרים הרקטורים כי פגיעה ביכולת המחקר של מכון וולקני היא פגיעה בביטחון המזון, פגיעה ביכולת להכשיר דור עתיד של מומחים בתחום, ופגיעה במעמדה של מדינת ישראל כמובילה ופורצת דרך עולמית בכל הקשור בחקלאות מבוססת מדע.

הקיצוץ יוביל לפגיעה משמעותית

חשוב לציין כי ישראל נודעת ברחבי העולם כמובילה בטכנולוגיות חקלאיות פורצות דרך. למרות זאת, כעת החליטה הממשלה לקצץ 21 אחוזים מתקציבו של המוסד הגדול ביותר בישראל העוסק במחקר חקלאי. המשמעות היא הפסקתם של מחקרים רבים ופרויקטים בשלבי פיתוח, גם כאלו המצויים כבר בשלבי עבודה.

חידושים שפותחו לאורך השנים במכון וולקני מיושמים בארץ ובעולם בתחומים כמו השקיה, חקלאות באזורים צחיחים, טיפול בתוצרת לאחר הקטיף, הגנת הצומח וזנים חדשים של פירות וירקות. יש לו חשיבות רבה גם עבור הביטחון התזונתי המקומי, בשל עבודתו על פיתוח זנים אמידים לשינויי אקלים או מחקרים שיסייעו להשבחת התוצרת המקומית.

צפויים לחזור לבתים. עוטף עזה (ארכיון),צילום: שאטרסטוק

הקיצוץ בתקציב המכון יוביל לפגיעה משמעותית במנוע צמיחה כלכלי. לפי אומדן הערך הכלכלי של מחקרי מכון וולקני כפי שנבדק בשנת 2021 על ידי חברת "צנובר", התרומה השנתית הכוללת של המחקרים למשק הישראלי נאמדת בכ-6.7 מיליארד שקלים.

פורום הרקטורים סיכם במכתבו כי "משרד החקלאות אמון על פיתוח והבטחת קיומה ושגשוגה של המדינה, על רצף אספקת המזון המגיע מתוצרת חקלאית, על ביטחון מזון, ועל הבטחת מזון איכותי, בריא ובטוח לציבור".

לשר דיכטר כתבו: "כמי שעומד בראש המשרד, וכמי שהחשיבות הקריטית של פיתוח ההון האנושי לטובת השגת מטרות המשרד עומדת לנגד עיניו - אנו פונים ומבקשים שתפעל, בממשלה ובכלל, כדי למנוע קיצוץ בתקציבי המכון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר