"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
77% מהסטודנטים שהיו במילואים: שירות נוסף ב-2024 עלול לגרום לנו להפסיק את הלימודים
כמו שאר התושבים בקריית שמונה ובסביבה, גם הסטודנטים שהתגוררו באזור, ובפרט במעונות המכללה, נעקרו מבתיהם • אלא שחלקם גילו כי על אף היותם תושבי קו העימות - הם לא זכאים למענקי האכלוס • תלם, סטודנט במכללה: "יש תחושת אטימות מצד הגורמים האמונים על הנושא"
סטודנטים בטכניון (למצולמים אין כל קשר לכתבה) . צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

77% מהסטודנטים שהיו במילואים: שירות נוסף ב-2024 עלול לגרום לנו להפסיק את הלימודים

כמו שאר התושבים בקריית שמונה ובסביבה, גם הסטודנטים שהתגוררו באזור, ובפרט במעונות המכללה, נעקרו מבתיהם • אלא שחלקם גילו כי על אף היותם תושבי קו העימות - הם לא זכאים למענקי האכלוס • תלם, סטודנט במכללה: "יש תחושת אטימות מצד הגורמים האמונים על הנושא"

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

38% מהסטודנטים שוקלים לפרוש מהלימודים בשל מורכבות התקופה, יותר ממחצית הסטודנטים חשים כי חל שינוי בתחושת הביטחון האישי שלהם בקמפוס - כך עולה מהסקר השנתי של התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית שנעשה ברקע המלחמה.

היקף הלחימה בשבועות האחרונים יורד, עשרות אלפי מילואימניקים משוחררים ומנסים לחזור אל השגרה - שכוללת גם את לימודיהם האקדמיים והמסע אל התואר. אלא שהאתגרים שניצבים בפניהם אדירים וכוללים בין היתר מצוקות נפשיות, קריסה כלכלית, פערים לימודיים ועוד.

סטודנטים ששירתו במילואים, צילום: דודו גרינשפן

63% מהסטודנטים מעידים כי מצבם הנפשי החמיר מאז אירועי 7 באוקטובר; 48% מעידים כי פנו או יתכן שיפנו בהמשך לקבלת סיוע נפשי, מהם 25% ציינו שאינם יודעים למי לפנות. כמו כן, 48% מצפים כי מוסד הלימודים יסבסד טיפול רגשי.

שינוי בתחושת הביטחון

לאחר פרוץ המלחמה געשו קמפוסים רבים כאשר כמה סטודנטים ערבים הביעו הזדהות עם חמאס ומעשי הטבח הנוראים שלו. מהסקר עולה כי 53% מהסטודנטים מעידים כי חל שינוי בתחושת הביטחון האישי בקמפוס.

באשר לאתגר הכלכלי, שמהווה גם בשגרה נושא מהותי בקרב סטודנטים, 38% מהמשתתפים העידו כי חלה ירידה משמעותית בהיקף העבודה וההכנסות שלהם. 38% שוקלים לפרוש מהלימודים בשל מורכבות התקופה.

40% מאלו ששירתו במילואים טוענים כי הם אינם מרוצים כלל מהמתווה למשרתי המילואים שפרסם מוסד הלימודים, תוך שרוב מובהק בקרבם, 77%, סבור כי שירות מילואים נוסף בשנת 2024 יקשה על יכולתם לסיים את שנת הלימודים האקדמית, כאשר 40% חוששים כבר כעת כי לא יצליחו לעמוד בדרישות לתואר. עד כמה המצב קשה? בקרב משרתי המילואים 42% שוקלים לפרוש מהלימודים.

פעילות כוחות צה"ל ברצועת עזה, צילום: דובר צה"ל

בהיבט הפוליטי והמדיני, רק 12% מהסטודנטים סבורים כי הממשלה מתפקדת כראוי, לעומת 64% שסבורים כי היא נכשלה בתפקידה. 59% סבורים כי צריכות להתקיים בחירות כלליות במהלך שנת 2024; 16% חושבים כי על נבחרי הציבור הנושאים באחריות לאירועי 7 באוקטובר להתפטר באופן מיידי. 56% חושבים כי עליהם לקחת אחריות באופן פומבי כעת ולהתפטר רק לאחר הלחימה.

יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית אלחנן פלהיימר: "עדות מדאיגה נוספת למצב שבו נמצא הציבור הזה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...