"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ראש בית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת ת"א למרצים: "להימנע מהגעה עם דסקית חטופים"

על פי דבריו של הפרופסור סיון טולדו, ההגעה עם הדיסקית או עם כיתוב "יחד ננצח" עשויה לגרום לסטודנטים "הסחת דעת" • תגובת הפרופסור: "מכתבי נועד ליצור סביבה שמאפשרת ריכוז, אם המכתב הכאיב למישהו ממשפחות החטופים, אני מצטער על כך מאוד" • יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית: ״דברים אומללים ומנותקים של המרצה, החטופים בראש מעיינינו ולא נשכח אותם גם כשאנו יושבים בכיתה ופותחים את שנת הלימודים"

,עודכן
0השמעה
פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטת תל אביב בצל מלחמת חרבות ברזל. צילום: גדעון מרקוביץ

באיגרת לפתיחת שנת הלימודים האקדמית שלשום (ראשון) ראש בית הספר למדעי המחשב, פרופ' סיון טולדו, כתב למרצים: "יש להימנע מלהגיע לכיתות עם דסקית חטופים או כיתוב 'ביחד ננצח', כי זה עלול לגרום לשיח על המלחמה ולתגובות קשות". לדבריו, הדיסקית או הכיתוב הם "סוג של היגד על המלחמה" ועלולים לגרום לסטודנטים הסחות דעת.

מיצג לזכר הנרצחים והחטופים באוניברסיטת תל אביב| תומר בינשטוק

עוד כתב טולדו לסגל המרצים: "גם כאשר ההיגד הוא בקונצנזוס רחב מאוד, הוא מביא לכיתה שיח על המלחמה, ועלול להיות קשה מהשיח הזה להתרחב. לכן כדאי לדעתי להימנע מכך". בהמשך הוסיף: "ההימנעות שלנו מדיון במלחמה ומסממנים של אבל וכדומה אינה מביעה העדר אמפתיה ואינה מזלזלת בשכול ובהקרבה של החיילים והחיילות. אפשר בהחלט להתבטא ולהשתתף בצער, אבל במקום אחר ובזמן אחר שבו איננו מלמדים. ההימנעות נובעת משיקול אקדמי: הרצון לספק לסטודנטים סביבה חופשית מהסחות דעת, וכמובן גם מהטרדות ומחשש מתגובות קשות של אחרים".

פתיחת שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטת תל אביב, השבוע,צילום: גדעון מרקוביץ

לאחר דבריו, הפרופסור הוציא הודעת הבהרה: "מאז ארועי שבעה באוקטובר ליבי יוצא לחטופים, לחיילי צה"ל שנלחמים בגבורה למען המדינה, למי שנפגעו ופונו, ולמשפחות. פעלתי כמיטב יכולתי מאז במסגרת תפקידי לסייע, להקל, ולתמוך בהם. המלחמה והטראומה מקשים להתרכז בהוראה ובלימודים. מכתבי לסגל היה מיועד ליצור סביבה שמאפשרת ריכוז, תוך שימוש בכלים שאני סבור שאינם מזיקים לאיש, ודאי שלא לחטופים". לבסוף הוסיף: "אם המכתב לא הובן כהלכה והכאיב למישהו ממשפחות החטופים, אני מצטער על כך מאוד. אני מצטרף לקריאת המשפחות להחזיר את החטופים, ושותף לחרדה לגורלם".

"הלב שלנו שבוי בעזה", הדיסקית שקוראת לשחרור החטופים,צילום: אי.פי

גיל דיקמן, קרוב משפחתה של כרמל גת החטופה בעזה, הגיב בחשבון ה-X שלו (טוויטר לשעבר): "למחשבים אמנם אין לב, אבל לנו יש, והוא שבוי בעזה".

סטודנטים למדעי המחשב? רוצים להראות לראש בית הספר מה אתם חושבים על זה שהוא מבקש ממרצים להימנע משיח על החטופים?

פנו אליי בפרטי. שומר בצד דיסקיות חטופים במיוחד בשבילכם.

למחשבים אמנם אין לב, אבל לנו יש. והוא שבוי בעזה 💔https://t.co/N4JP2albCC

— Gil Dickmann (@gildickmann)January 2, 2024

אלחנן פלהיימר, יו״ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, הגיב: "דברים אומללים ומנותקים של המרצה, לטעון שהגעה עם דסקית הקוראת להשבת החטופים זו 'הסחת דעת' - זה פשוט טירוף הדעת. החטופים בראש מעיינינו ולא נשכח אותם גם כשאנו יושבים בכיתה ופותחים את שנת הלימודים".

מאוניברסיטת תל אביב נמסר בתגובה: "פרופ׳ טולדו הביע את דעתו האישית והמליץ לחברי הסגל שלו כיצד לנהוג, מתוך רצון לבודד את התלמידים מהסחות דעת ולהקל עליהם להתרכז בלימודים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר