פתיחת שנת הלימודים האקדמית נדחתה, המועד הבא הוא תחילת דצמבר אך רק עם שחרורם של כל המגויסים – סטודנטים ואנשי סגל - ובינתיים במוסדות להשכלה גבוהה מתנהלת בימים אלה מלחמה מסוג אחר, שרק תלך ותגבר בתום הקרבות: הבעות התמיכה במעשי הטבח הנוראיים של חמאס מצד סטודנטים בישראל שרואים עצמם כפלשתינים.
כבר כיום סטודנטים ישראלים מתלוננים לרשויות האוניברסיטאות על עמיתיהם - מהטכניון ואונ' חיפה עד אונ' בן־גוריון - בדרישה לענישה ולהרחתם מהלימודים בגין פרסומים מסיתים, לעג לקורבנות או תמיכה בארגון חמאס.
תיעוד: עימותים אלימים בין סטודנטים ערבים ויהודים באוניברסיטת ת"א ביום הנכבה // צילום: דוברות הרשימה המשותפת
זירה נוספת היא מעונות הסטודנטים, שבהם מתגוררים יהודים לצד ערבים. השבת האחרונה המחישה זאת בעימותים האלימים שהתחוללו במכללת נתניה, לאחר שמתפללים יהודים טענו כי סטודנטים ערבים במעונות השמיעו מוזיקה בעוצמה גבוהה כדי להפריע להם בתפילה, ואף השליכו עליהם ביצים. לצד זה, נטען לאחרונה כי גם במוסדות נוספים חגגו סטודנטים במעונות את הטבח בעוטף עזה.
מתח וריחוק
"אין ספק שכאשר תיפתח שנת הלימודים האקדמית יהיה הרבה מאוד מתח", אומר פרץ לביא, בעבר נשיא הטכניון וכיום יו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח. "אני מפחד מהריחוק, אבל מקווה שזה יהיה לתקופה קצרה. המדינה תשתנה, וחלק מהשינוי יהיה בדרגת הסובלנות כלפי הסתה בוטה במוסדות להשכלה גבוהה.
"על הדברים האלה לא יעברו לסדר היום כמו שהיה בעבר, ואני משוכנע שזה ישתנה, אבל חשוב לזכור שיש גם הרבה ביטויי הזדהות עם המדינה. הצלחנו על ידי חינוך לשלב הרבה ערבים־ישראלים במרקם החיים הנורמלי, ואני חושש שנחזור אחורה".
על פרסומי הסתה של סטודנטים תומכי חמאס ברשתות החברתיות אומר לביא: "יש סכנה אדירה בהכללה של כל הסטודנטים הערבים. יש סטודנטים שצריכים לעמוד בפני ועדת משמעת או משפט, אבל זה הופך להיות מסע השמצה, וצריך מתישהו לעצור ולחשוב על כך שאחרי המלחמה נצטרך לחיות זה לצד זה. אני חושש שיש מי שינסה לנצל זאת לצורכי הון פוליטי, ולכן צריכים להיות יותר זהירים – לנקוט יד קשה נגד מסיתים ומזדהים עם חמאס, אבל לא לראות כל סטודנט ערבי כחשוד מיידי".
באשר למתרחש במוסדות האקדמיים בחו"ל, אומר פרץ כי "צריך לקחת את נשיאי האוניברסיטאות בארצות הברית ולהקרין להם את הסרט עם כל הזוועות בדרום. אלה הדברים שיכולים לגרום שינוי, כי בארה"ב יש קמפיין נגד ישראל כמו בכל הקמפוסים".
"נפל דבר בישראל"
האקדמיה בישראל כבר ידעה הפגנות רבות נגד פעולות צה"ל, נגד מדיניות ממשלת ישראל, ועוד. סטודנטים ערבים המזוהים עם תאים קיצוניים מפגינים בכיכר המרכזית באוניברסיטת תל אביב בעד תמיכה במחבלים ומצהירים כי ישראל היא מדינת טרור. בשנה שעברה סערה הארץ סביב הנפת דגלי פלשתין באוניברסיטת בן־גוריון בבאר שבע. הפגנות כאלה התקבלו בהבנה על ידי המוסדות האקדמיים בטענה לחופש ביטוי. ספק אם כך יהיה גם בעתיד.
עם דגלי פלשתין: הפגנה סוערת באוניברסיטת בן גוריון // ידיעות מהשטח בטלגרם
"מטרת־העל שלנו באגודה היא שכל הסטודנטים והסטודנטיות שיחזרו לאוניברסיטה ירגישו בטוחים להיות פה יחד, בדיוק כמו שהיינו יושבים ולומדים יחד לפני המלחמה", אומרת ענב פיש, ראש מדור הסברה באגודה הסטודנטיאלית באוניברסיטת בן־גוריון בנגב.
לדבריה, "זה לא יקרה ברגע. האירוע מורכב ונצטרך לעשות פעולות מכילות ואמיצות כדי להמשיך איפה שעצרנו לפני 7 באוקטובר. לצערנו, יש בקרבנו עשרות נרצחים בקהילת האוניברסיטה וגם חטופים. מילואימניקים שעזבו הכל ברגע וכבר חודש לא היו בבית, ואני עוד לא יודעת איך יוכלו לחזור בקלות לשבת על ספסל הלימודים.
"אנחנו כבר חושבים על היום שאחרי, מה אפשר לעשות כדי לשפר את המצב. בטוח שלא הכל יעבור חלק, המתח יהיה גדול, אבל לא אנחנו ולא האוניברסיטה נאפשר מפגן תמיכה בטרור ובאלימות.
"המצב שבו סטודנט צריך להתלונן על סטודנט אחר בגין פוסטים מסיתים מגביר את העוינות, אבל כל מי שיתמוך בטרור ייתן את הדין. כולנו רוצים להאמין שלא נראה תופעה זו חוזרת".
לשי רוזנגרטן, ראש אגף חינוך בתנועת "אם תרצו", אין ספק ש"נפל דבר בישראל. המתקפה הרצחנית והמזעזעת גרמה לכל אזרחי ישראל, והסטודנטים בכללם, להבין שלא ניתן יותר להלך בין הטיפות. אנחנו מתמודדים עם ארגון טרור רצחני שהולך בדרכם של הנאצים הארורים, וכל סטודנט ואיש סגל שתומך בו ובפעולותיו חייב להיות מסולק מיידית מהמוסדות האקדמיים, ולהיעצר על ידי המשטרה.
"באופן כללי, ההתבטאויות האחרונות של הנהלות האוניברסיטאות עושות רושם טוב של מאבק בהסתה ובתמיכה בטרור, אחרי שנים ארוכות של מאבק מצד תנועת 'אם תרצו' וגורמים ציוניים אחרים.
"אני מקווה ומאמין שמה שהיה לא יהיה עוד, ושמעתה תומכי הטרור באוניברסיטאות יקבלו טיפול משמעתי חריף ללא שום גילויי סובלנות".
אתגר האוניברסיטאות
כאמור, לא מעט מוסדות אקדמיים כבר פעלו נגד סטודנטים שפרסמו ברשתות החברתיות טקסטים ותמונות שתמכו בפעולה הרצחנית של חמאס. אחרים שיתפו תמונות של חטופים ולעגו להם. האוניברסיטאות והמכללות הודיעו כי הרחיקו את הסטודנטים ופעלו משמעתית נגדם.
מנגד, בקבוצה בשם "האקדמיה לשוויון", הכוללת 800 אנשי אקדמיה ישראלים ומעידה על עצמה כמחזיקה באג'נדה שמאלנית, טענו כי "המעקב והסנקציות מופעלים באופן סלקטיבי", וכי מדובר ברמיסה של חופש הביטוי ובהשתקה של מיעוטים.
לדברי פרופ' יצחק נבו, חבר הקבוצה ובעבר מרצה לפילוסופיה, "אנחנו מאוד חוששים מהפעלה של אמצעים דרקוניים כמעט באופן מוחלט נגד סטודנטים ערבים, תוך שלילת חופש הביטוי שלהם בדרך כלל בטענות שווא.
מיצג לזכר הנרצחים והחטופים באוניברסיטת תל אביב // צילום: תומר בינשטוק
"מוציאים פרסומים של סטודנטים מלפני אירועי אוקטובר, שיש בהם מגוון דעות, וחבריהם לספסל הלימודים מתנפלים עליהם ודורשים שישעו אותם – וזה מתבצע. יש עליהום על סטודנטים ערבים.
"זה הרסני לאקדמיה בישראל, ואם היא לא תקפיד לשמור באופן שוויוני על חופש הביטוי של כל סטודנט ומרצה, ייווצרו פה מוסדות אקדמיים מהסוג שאנחנו מכירים בארצות טוטליטריות. אנשים יפחדו לדבר ולחקור ולתת אמון זה בזה. זו לא אקדמיה חופשית. ההנהלות של האוניברסיטאות עומדות בפני אתגר רציני ביותר".
אלחנן פלהיימר, יו"ר התאחדות הסטודנטים והסטודנטיות הארצית, קובע כי "יש לנהוג ביד קשה כלפי המתפרעים, ואני מגנה בכל תוקף את המעשים האלימים שאירעו במכללת נתניה.
"בהמשך לקו שמובילה ההתאחדות, על הזדהות של סטודנטים עם האויב בעת מלחמה, כל הסתה ותמיכה בטרור צריכה להיות מטופלת באפס סובלנות. עם זאת, האקדמיה היא מקום שאמור להיות מרחב בטוח לכולם, וחובה על כולנו לגלות אחריות ולהימנע מהכללות ומשנאת האחר. אסור לעם ישראל ליפול למקומות האלו".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו