המטרה: הזדמנות שווה לכל הילדים בישראל

כל ילד יכול: כ־181 אלף תלמידים יעלו לכיתה א' בשנת הלימודים הקרובה (התשפ"ד), ומלבדם, כ־539 אלף תלמידים יגיעו לגנים העירוניים. היום הראשון בכיתה או בגן הוא ללא ספק אתגר עבורם ועבור הוריהם. ואכן, במשפחות רבות מתלבטים כיצד לנהוג, ולא ערוכים להתמודד עם הסיטואציה.

אחד המיזמים שמספקים מענה להורים ולילדים הוא "בית לגדול טוב". הפרויקט יצא לדרך לפני כעשור ביוזמת תנובה ובשיתוף החברה למתנ"סים הארצית. מדובר בתשעה מרכזים שנמצאים בפריפריה החברתית והגיאוגרפית, ושמספקים מעטפת של פנאי, בילוי והעשרה לילדים עד גיל 8 ולבני משפחותיהם. בין היתר, הבתים מספקים להורים מקום שבו הם יכולים לרכוש ידע בתחומי ההורות המגוונים.

"כחברה שרוב מפעליה ועובדיה גרים ועובדים בפריפריה, אנו חשים מחויבות ואחריות לצמצם את אי־השוויון בין המרכז לפריפריה בתחומי החינוך בקרב ילדים, ולהשפיע לטובה על הקהילה ועל החברה הישראלית", מסבירה נטע בן מנחם, מנהלת האחריות התאגידית של קבוצת תנובה.

"בית לגדול טוב מספק חוויה כוללת לילדים ולהורים. הצוותים במרכזים עובדים משעות הבוקר עד הערב ומקיימים פעילויות וחוגים בתחומים רבים ללא עלות או בעלות סמלית. הם כוללים גם ספרייה, משחקייה וג'ימבורי. המטרה שלנו היא לצמצם את אי־השוויון ולאפשר לילד שגדל בפריפריה אותם כלים לצמיחה ואותה העשרה שמקבל ילד שמתגורר במרכז".

"הילדים מרגישים בטוחים"

"המקום הזה נותן לילדים גם למידה וגם חוויה", מספרת ניצה מסלם (36), אם לארבעה (תאומים בני 7, בת 3 ובת 9 חודשים) המתגוררת באופקים.

"החוגים מספקים עולם רחב של ידע, מפתחים ומעשירים אותם. למשל, הם חותכים ירקות בחוג בישול, וזה מעניק להם עצמאות וביטחון. זו חוויה גדולה, והזדמנות להיפגש עם ילדים אחרים, עם אוכלוסייה אחרת - כך שזה תורם גם בהיבט החברתי".

כשילדיה של ניצה נכנסו לראשונה למערכת החינוך, היא חוותה קשיים רבים. "הקושי שלי היה לשחרר אותם מהמסגרת העוטפת שהיו בה לפני כן. גם להם היו חוסר ודאות וחוסר מודעות מה יקרה כשיעלו לכיתה א'.

"השתתפנו בסדנה בבית לגדול טוב, שהסבירה מה זו כיתה, מה אפשר ואי אפשר לעשות במהלך שיעור, וגם מה עושים בהפסקה. הסדנה סייעה לנו מאוד להתמודד עם האתגרים לקראת הכניסה לבית הספר".

ניצה הגיעה לראשונה לבית לגדול טוב לפני שבע שנים, ומאז חזרה לשם פעמים רבות עם ילדיה, הגדולים וגם הקטנים.

"זה התחיל מסדנת התפתחות לתינוקות, מחוגים אחר הצהריים של 'שף צעיר' או ממשחקי שפה", היא מספרת, "הילדים מכירים את הצוות ומרגישים בטוחים. גם אני מרגישה שאני יכולה לשאול, להתייעץ על נושאים כמו גבולות, משמעת או סיטואציות חברתיות של הילדים - והצוות מאוד תומך ומאוד אכפתי".

מאות אלפי משתתפים

כיום תנובה מפעילה, בשיתוף החברה למתנ"סים והרשויות המקומיות, תשעה בתי לגדול טוב בפריסה ארצית: רחובות, קריית ביאליק, חיפה, טמרה, נוף הגליל, אופקים, באקה אל־גרביה, עפולה ופתח תקווה. בכל בית משתתפים כ־2,000 ילדים והורים בממוצע בחודש, וכ־180 אלף משתתפים בשנה בכל הבתים. בעשור האחרון עברו בבתי לגדול טוב כמיליון ילדים והורים.

לדברי נטע בן מנחם מתנובה, הפרויקט משיג את המטרה: "אנחנו נותנים לילדים כלים שמאפשרים להם התפתחות מיטבית, ושיהפכו אותם לאנשים בוגרים ומשמעותיים. במקביל, אנחנו מציעים להורים הדרכות וכלים רלוונטיים ומעודדים את הקשר בין ההורה לילד.

"תנובה שמה לעצמה למטרה להקים מקום חם ומכיל. כמו כן, לכל בית לגדול טוב יש המאפיינים הייחודיים שלו, שמאפשרים לילדים ולהורים לצמוח ולהתפתח".

דליה כהן, מנהלת תחום הורות ומשפחה בחברה למתנ"סים, מספרת כי הקשר עם תנובה בעשור האחרון מייצג שיתוף פעולה פורה ומוצלח בין גוף עסקי לגוף חברתי ותפיסה חדשה של מעורבות בקהילה.

"ההורים והילדים זוכים לכלים ולידע חדשים, להזדמנות שווה בחברה הישראלית. החברה למתנ"סים הארצית מספקת את הפלטפורמה המקצועית ואת הצוות הפדגוגי של הבתים, ותנובה מספקת את התמיכה הכספית ושותפה בניהול, בתכנים, בהתנדבויות ובמעורבות העובדים".

קהילה מתגבשת

לבסוף, כהן מזכירה את חשיבות היוזמה: "ההסתכלות שלנו היא הוליסטית, על כל התא המשפחתי, שמשפיע על הילד כחלק מהקהילה שממנה הוא מגיע. לכן אנחנו מכינים את ההורים, ולא רק את הילדים, ומספקים להם מעטפת פדגוגית שלמה.

"אנו מעבירים תוכנית הכנה לכיתה א', למשל, לצד פעילויות לילדים ולמשפחות כמו מעגלי אימהות לנשים בחופשת לידה, שעות סיפור, חוגי מוזיקה, פעילויות תנועה, אנגלית לגיל הרך, מתמטיקה ועוד.

"אנו שמחים לראות את הקהילה הנרקמת סביב בתי לגדול טוב - הורים וילדים מגיעים לפעילות, וכך גם מחזקים את הקשר ביניהם".