מיכל (שם בדוי), סטודנטית שנה שלישית בחוג לאדריכלות באוניברסיטת ת"א, בסך הכל רוצה להגיע לשיעורים. הבעיה: היא מתניידת בכיסא גלגלים וכיתות רבות מהוות עבורה יעד בלתי נגיש. לאחר שאחד המרצים הציע לה לא להגיע ולהגיש עבודה בסוף השנה במקום היא החליטה לא לשתוק יותר ויצאה למאבק על זכותה ללמוד כמו כולם. למרות שמדובר במוסד ציבורי שמשרת אלפי סטודנטים מדי יום, כיתות רבות באוניברסיטה אינן מותאמות לסטודנטים בכיסאות גלגלים. מיכל פנתה למרצים באופן אישי כדי שיסייעו לה למצוא פתרון, אך למרות הפניות הרבות, על חלק מהקורסים היא פשוט נאלצה לדלג. "בשנה א' היה קורס בכיתה שהגישה אליה היתה בעייתית", מספרת מיכל. "ניגשתי למנהל והוא הציע לי להיכנס אליה מחצר המשק, שנמצאת במרחק של רבע שעה מהכניסה הראשית, ולתאם עם אחד הסטודנטים שיפתח לי מבפנים כי הדלת האחורית נעולה באופן קבוע. הפרוצדורה היתה כל כך קשה לביצוע וזה נהיה כזה בלאגן שבאיזשהו שלב ויתרתי על הקורס לחלוטין. "במשך כל השנים שלי כאן נתקלתי בבעיות, אבל השנה זה החמיר. בפקולטה שבה אני לומדת יש רק שתי כיתות גדולות שיכולים ללמוד בהן מעל 100 איש ושתיהן לא נגישות". מיכל, שבסך הכל רוצה להגיע לשיעורים בלי להטריד את העוברים ושבים, מסבירה שהיא מבינה שיש בעיות בגישה, אבל מה שמפריע לה הוא חוסר הגמישות והרגישות מצד האוניברסיטה. "הם פשוט לא מתייחסים לזה ברצינות. אין שום נוהל ואם יש בעיה מנסים למצוא פתרון נקודתי - כאילו עושים לך טובה. הם לא מבינים את המשמעות של שוויון לכל הסטודנטים", היא אומרת. "אני לא מצפה שיפרשו לי שטיח אדום, אבל שלא יעבירו אותי בין מרצה למרצה. צריך שיהיה מנגנון מסודר". יו"ר אגודת הסטודנטים בת"א, שחר בוצר, התערב באופן אישי בסיפור ודרש מהאוניברסיטה פתרון מיידי. בוצר עצמו מתמודד עם בעיות מסוג דומה מאחר שגם הוא מתנייד בכיסא גלגלים. "במישור המשפטי, מדובר בפגיעה בעקרון השוויון שכן הסטודנטית שילמה על הקורס וצריכה לעבור אותו כדי לסיים את התואר. במישור הציבורי מדובר ביחס מבזה ובלתי ראוי", אומר בוצר. מאוניברסיטת ת"א נמסר בתגובה כי הם עושים כל מאמץ להקפיד על סידורי נגישות אוניברסליים. "נותרו עדיין אולמות וכיתות שהנגישות שלהם טרם הושלמה כחוק. נציין כי החוק עצמו התיר מספר שנים לביצוע הוראות הנגישות, שכן ביצועו בבניינים ישנים כרוך בקשיים פיזיים, תשתיתיים ותקציביים. הסטודנטית, שבעת רישומה לאוניברסיטה לא ידענו על צרכיה, שובצה באחד הקורסים לכיתה שנגישותה טרם הוסדרה, ועם היוודע הדבר הועבר הקורס לכיתה אחרת. מאוחר יותר התברר כי הסידור המוסכם על ידי הסטודנטית אינו עומד בדרישות חוק הנגישות, ואז הועבר הקורס בשנית לכיתה שנגישותה תקינה. לפי נוהל זה נמשיך לנהוג עד אשר תסתיים הנגשת הקמפוס כולו כחוק. האוניברסיטה מתנצלת על עוגמת הנפש הנגרמת לכל הסטודנטים בגין הביצוע המדורג של הוראות חוק הנגישות, ומקווה להשלים את הנגשת הקמפוס כולו כמתוכנן וכראוי".
