"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
שנת הלימודים הבאה באופק: ועדיין - אף ששכרם הועלה, קשה למצוא מורים
מסמך חדש של אוניברסיטת בר אילן: העלאת שכר לבדה לא תהיה אפקטיבית נגד נשירת המורים והמחנכים ולא תביא לשימורם • מנהלת בית ספר יסודי במרכז הארץ: "כותרות על הסכם שכר חדש זה יפה, אבל זה לא הביא מורים חדשים למערכת"
כיתה בתיכון (ארכיון) | צילום: הרצי שפירא

שנת הלימודים הבאה באופק: ועדיין - אף ששכרם הועלה, קשה למצוא מורים

מסמך חדש של אוניברסיטת בר אילן: העלאת שכר לבדה לא תהיה אפקטיבית נגד נשירת המורים והמחנכים ולא תביא לשימורם • מנהלת בית ספר יסודי במרכז הארץ: "כותרות על הסכם שכר חדש זה יפה, אבל זה לא הביא מורים חדשים למערכת"

נועם (דבול) דביר
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

נשירת עובדי ההוראה של משרד החינוך והחשש משנת הלימודים תשפ"ד.אף ששכר המורים עלה – מנהלים מעידים כי הם עדיין מתקשים למצוא מורים. במקביל, מסמך חדש של אוניברסיטת בר־אילן שם במרכז את תופעת נשירת המורים והמחנכים ושימורם וטוען כי העלאת שכר לבדה לא תהיה אפקטיבית.

שנת הלימודים הבאה כבר נמצאת באופק - אך אף ששכר המורים עלה במסגרת הסכם השכר עם הסתדרות המורים – עדיין מנהלים מספרים כי הם מתקשים למצוא מורים.

הפגנת הסתדרות המורים בתל אביב ברחבת מוזיאון תל אביב, צילום: קוקו

"כותרות על הסכם שכר חדש זה יפה – אבל לא הביא מורים חדשים למערכת, גם לא כאלה שעזבו בגלל השכר הזעום", מספרת מנהלת בית הספר יסודי במרכז הארץ. "מנהלים עדיין מתקשים למצוא מורים איכותיים שלמדו את תחום הדעת שאותו הם מלמדים, בטח באזור המרכז – הם צריכים להתמודד עם לא מעט אתגרים כמו פקקים, ביורוקרטיה וכדומה. חלק מהמורים שעובדים במערכת מראים סימני שחיקה רציניים – אני לא יודעת כמה מהם יחזיקו מעמד".

התופעה של התפטרות ונשירת מורים התרחשה בתום עידן הקורונה בלא מעט מדינות והובילה לתופעה של מחסור עולמי במורים. נייר עמדה חדש שאותו כתבה פרופ' אורלי שפירא־לשצ'ינסקי, ראש התוכנית למנהיגות וניהול מערכות חינוך וראש המכון לאינטגרציה חברתית בפקולטה לחינוך באוניברסיטת בר אילן, מסביר את ההשלכות השליליות על מערכת החינוך של הקורונה.

לדבריה, "ההתפטרות והנשירה הרחבה של מורים הביאה להתפשרות בתנאי הקבלה של מורים ובכניסתם של סטודנטים להוראה שטרם סיימו את לימודיהם לכיתות הלימוד. תופעות אלו דוחקות מורים איכותיים לצאת ממערכת החינוך למקצועות אחרים מאחר שנוצרה זילות בכוח ההוראה וכל אחד יכול להפוך כיום להיות מורה".

התפטרות שקטה - גם אצל המורים

תופעה מעניינת נוספת שעליה היא מדברת היא "התפטרות שקטה" שקיימת בסקטורים רבים. המשמעות היא שעובדים לא מגישים מכתבי התפטרות, אבל בתוך תוכם קיבלו החלטה להנמיך ציפיות, להצטיין פחות ולא לתת לעבודה לשלוט יותר בחייהם. "תופעה זו השפיעה גם על המורים לאור תופעות לא פשוטות שהם עברו בקורונה, כמו זה שההורים צפו בהם בזום והעירו הערות, ביקשו מהם להשלים חומר בשעות הפנאי ומשרד האוצר ביקש להפחית להם מהשכר בגלל הלמידה המקוונת, בעוד שלרופאים מחאו כפיים. בנוסף, המורים הרגישו שזנחו אותם ולא הגנו על בריאותם במהלך גלי הקורונה השונים כשנדרשו לחזור לבתי הספר".

לדברי החוקרת פרופ' שפירא־לשצ'ינסקי, שכר גבוה לבדו לא יחזיר את המורים ולא יגרום להם לתת יותר, שכן גם במדינות אחרות הדבר לא התגלה כאפקטיבי אלא כגורם בודד לשימור מורים. לדבריה, המדינה ומשרד החינוך צריכים לאפשר גמישות ועבודה היברידית – כפי שקורה ביתר הסקטורים במגזר הציבורי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...