סכנת הרשתות החברתיות: שליש מהפגיעות המיניות בילדים מתרחשות באינסטגרם

כ־31% מהפגיעות על רקע מיני ברשת בקרב קטינים מתרחשות באינסטגרם - כך עולה מנתונים של המשרד לביטחון לאומי, שחושף לראשונה נתונים על פגיעות על רקע מיני ברשת בשנה החולפת.עוד עולה מהנתונים כי 26% מהפגיעות על רקע מיני מתרחשות בווטסאפ, וכי הנפגעים המרכזיים הם בני 14-12.

הרשתות החברתיות יכולות לאחד בין צעירים ולהיות קהילה תומכת, ובשנים האחרונות החברות מנסות להפוך אותן לבטוחות יותר - אך עדיין יש מי שמנצל את הימצאותם של ילדים ונוער בהן ולתקוף אותם. המשרד לביטחון לאומי, באמצעות המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת (מוקד 105), מפרסם עם משטרת ישראל - להב 433 נתונים על פגיעות מיניות ברשת בשנת 2022, ואלה מעוררים דאגה.

נגד ילדות ונערות

ב־2022 מוקד 105 טיפל ב־8,133 אירועי פגיעה בקטינים ברשת, 31% מתוכם היו על רקע מיני. זירות הפגיעה העיקריות היו אינסטגרם (31%) ו-ווטסאפ (26%). לפי הנתונים, יותר ממחצית (57%) מכלל הפוגעים מינית המאותרים הם קטינים בני 16-13.

המשמעות היא שבני נוער הם אלו שאחראים לפגיעה בבני נוער אחרים ובילדים. בתוך כך, מרבית הנפגעים הם קטינים בני 14-12. מבין אירועי הפגיעות על רקע מיני, 34% היו אירועים של הטרדה מינית ו־21% היו אירועים של הפצת תמונות וסרטונים מיניים.

כמו במרחב הפיזי, גם ברשת מרבית הפגיעות מכוונות נגד נערות וילדות: 73% מבין הנפגעים הם בנות, בעיקר בנות 14-12. סוגי הפגיעות השכיחות בבנות היו הטרדה מינית (42%) והפצת תמונות וסרטונים מיניים (25%). יתר הפגיעות על רקע מיני היו מסוג סחיטה מינית, הודעות בעלות אופי מיני, מעשה מגונה ואינוס וירטואלי. מהנתונים עולה כי בנות נפגעות יותר באפליקציות החברתיות, כמו ווטסאפ ואינסטגרם, לעומת בנים, שנפגעים יותר באפליקציית דיסקורד (פלטפורמה לתקשורת במשחקי רשת).

מרבית הבנים שנפגעו הם בני 17-14, ו־87% מהפוגעים המאותרים היו בנים, מהם 57% קטינים ו־43% בגירים. מרבית הפגיעות בקרב בנים היו מסוג סחיטות מיניות (42%) והפצת תמונות וסרטונים מיניים (25%).

אפליקציות שונות להעברת מסרים, כמו טלגרם, הפכו לפלטפורמות שבהן נמצאות כמויות עצומות של תמונות וסרטונים מיניים שהוצאו במרמה מגברים ומנשים, ושמשמשים לסחיטה, להחלפה או למכירה. מדובר בתופעה כה רחבה עד שקשה להשתלט עליה, ולמעשה, ברגע שסרטון מיני נשלח או דלף - זה כמעט בלתי אפשרי לעצור את התפשטותו.

חוסר אמון ואיום

פעמים רבות הנפגעים בוחרים לא להתלונן בגלל רגשות בושה, אשמה או חשש, בשל חוסר אמון או סטיגמה, או עקב איומי התוקף להחמיר את הפגיעה או להרחיב אותה לקורבנות נוספים. לכן תגובות הסביבה לחשיפת הפגיעה הן משמעותיות לתהליך הטיפול והשיקום של הנפגעות והנפגעים. תגובות שנחוות כחיוביות יובילו לירידה בסימפטומים של המצוקה לאורך זמן, בעוד תגובות שליליות יובילו לעלייה משמעותית בסימפטומים.

"התנהלות בטוחה של ילדים ובני נוער במרחב המקוון היא חשובה מאין כמוה", מציין השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, הממונה על המטה הלאומי להגנה על ילדים ברשת. "אנו מטפלים באלפי אירועים בשנה בתחום עבירות המין, הבריונות, האובדנות והחשש לחיי אדם. חיזוק הכלים לפיקוח ולבקרה מושכלים של ההורים הוא יעד, ונעשה ככל הניתן כדי לחזק את תחושת הביטחון האישי של הילדים במרחבי הרשת".

שיימינג ופגיעה בפרטיות: העמודים שמטרידים את המערכת

עמודי אינסטגרם "בידוריים", שהפכו קרקע פורייה לשיימינג ולהפצת מידע על תלמידים ובני נוער, הם אחת התופעות שמטרידות את משרד החינוך, את מוקד 105 וגם הורים וילדים.

לאחרונה נפתחו עמודי אינסטגרם בחלוקה לפי ערים, שבשמו של כל אחד מהם נמצאת המילה "בידור", ומפעילי העמוד מפרסמים בסטורי מידע ועונים על שאלות בנוגע לבני נוער בעיר. את השאלות שולחים העוקבים באופן אנונימי, ומפעיל העמוד מפרסם את התשובה - לעיתים תוך כדי קללות, לעג, שיימינג ופרסום מידע אישי.

למשל, בחור בן 18 "מואשם" בכך שהוא יוצא עם ילדות, ועל אחר נכתב שהוא עושה "סטוצים". מישהי אף כתבה: "העליתם שחברה שלי שכבה עם מישהו, דפקתם לה את החיים", אך בעלי העמוד התנערו מהפרסום. תלמידים ששאלו אם זה חוקי לפרסם מידע על אחרים כונו "מלשינים".

"תלמידים מפחדים שיכתבו עליהם דברים", מספרת א', תלמידה ממרכז הארץ. "ראינו באיזו קלות זה יכול להביא למצב של אובדן חיים והתאבדות".

לדברי יוני צ'ונה, מנכ"ל ארגון "מצמיחים", הפועל בבתי ספר להפחתת אלימות ותוקפנות, ומי שנמנה עם מייסדיו: "המקרה שלפנינו הוא דוגמה לאלימות מהסוג החדש. משרד החינוך לא מצליח להוריד את שיעור האלימות ברשתות, משום שהוא לא מודע להיקף התופעה ולמאפייניה החדשים ברשת".