אחרי הקורונה: עלייה בהרחקת תלמידים מבתי ספר עקב אלימות

התוכנית של משרד החינוך: יד קשה מול תלמידים אלימים. האם בקרוב יוכלו מורים להרחיק לצמיתות תלמידים מבית הספר בצורה קלה יותר?

על פי התוכנית של שר החינוך, יואב קיש, יש כוונה לגלות אפס סובלנות לאלימות. "אנחנו לא נקבל אלימות במערכת החינוך, כולל אם זה בא מצד מורים כולל השעיית מורים, אם זה בא מצד התלמידים או ההורים. אני חושב שהמערכת הלכה למקום של הכלה, מקום מוגזם, מהבחינה של לקבל או לנסות ולתקן מקרים שלא נכון לנסות ולתקן.

"אנחנו ניתן גיבוי למנהלים בנושא הרחקת תלמידים. אם מנהל יגיד שברצונו לתקן את המצב הוא יקבל גיבוי, אבל אם הוא יגיד 'לא בבית ספרנו' – אז זה לא יהיה. לא נסבול אלימות במערכת החינוך".

מאז הקורונה, לא ניתן להתעלם מתופעת האלימות במערכת החינוך: יועצות, גננות, מורים, מנהלים, פסיכולוגים - כולם מדווחים על אלימות תדירה יותר וקשה יותר, וכעת אפשר לראות זאת גם במספרים.

נתוני השירות הפסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, שמתפרסמים לבקשת "ישראל היום", מגלים כי בשנת הלימודים הקודמת גדל דרמטית מספר התלמידים שהורחקו לצמיתות מבית הספר עקב אלימות, בעיקר כלפי מורים.

בראש: אי־קבלת סמכות

לפי הנתונים, בתשפ"ב הורחקו 84 תלמידים - זינוק של 182% לעומת 46 תלמידים בתשפ"א. בתש"ף, שנת הקורונה, הורחקו 75 תלמידים. למעשה, נתוני תשפ"ב קרובים לאלו של תשע"ט (לפני הקורונה), שבה הורחקו 86 תלמידים מבתי הספר.

הרחקה לצמיתות מגיעה על רקע אלימות חמורה, בעיות משמעת, פגיעה מינית או סחר בסמים. לרוב היא מתקבלת מצבר של סיבות, והמרכזיות שבהן היו הפרות משמעת חמורות ואי־קבלת סמכות - 47% בתשפ"ב מול 32% בתשפ"א.  האלימות כלפי עובדי ההוראה עמדה על 9.5% בתשפ"ב ביחס לשאר הסיבות, לעומת 0.46% בתשפ"א. בשנת הקורונה (תש"ף) שום תלמיד לא הורחק מסיבה זו (אולי בשל הלמידה בזום).

מקבלים אחריות

הרחקת תלמיד לצמיתות נקבעת על ידי ועדה שבה שומעים את הילד והוריו, וניתן להגיש ערר נגדה. בעקבות ההרחקה, פועל משרד החינוך לשיבוץ התלמיד בבית ספר אחר. במקרי קיצון, התלמידים הבוגרים נפלטים ממערכת החינוך.

הנתונים מספקים הצצה מעניינת לאופיים של 84 התלמידים שהורחקו בתשפ"ב: 62% מהם בנים ו־38% בנות, 21% תלמידי יסודי והיתר בחטיבות הביניים ובתיכונים. 57% מהתלמידים הם מבתי ספר ממלכתיים, כ־40% ממסגרות חרדיות ו־3.5% מהחינוך הממלכתי־דתי.

"מוסדות החינוך פועלים למיצוי יכולותיהם של כלל התלמידים, אך במקרים קיצוניים, המוסד החינוכי נוקט צעדים להרחקה לצמיתות"

חרף האפשרות לערער, בתשפ"ב נמנעו מכך 60% מהתלמידים (והוריהם). מתוך 33 ערעורים, 18 התקבלו - כלומר, ב־54% מהמקרים התלמיד נשאר בבית הספר. הסיבה: לא פעם עוברים התלמיד והוריו תהליך ומגיעים לוועדת הערר עם הבנה טובה יותר של הנסיבות, ועם קבלת אחריות וכוונה לשינוי.

לדברי עינב לוק, מנהלת אגף שירות פסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך, "מוסדות החינוך פועלים למיצוי יכולותיהם ולהשתלבותם של כלל התלמידים, אך במקרים קיצוניים, שבהם נחצים קווים אדומים, המוסד החינוכי נוקט צעדים להרחקה לצמיתות".