"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ירידה במספר הזכאים לבגרות במגזרים החרדי והבדואי

מספר הזכאים עלה בשנה"ל תשע"ד ב-1.3%, אולם באחוז הזכאים חלה ירידה קלה • שר החינוך בנט: "מדובר במשימה לאומית, תעודת הבגרות של היום היא המשק הישראלי של מחר"

,עודכן
תלמידים בבחינה // צילום ארכיון: יהושע יוסף

הודעה משמחת מגיעה היום ממשרד החינוך – מגמת העלייה בשעור הזכאים לתעודת הבגרותהמשיכה לעלות גם בשנת הלימודים תשע"ד. שעור הזכאים עלה ב-1.3%, והוא עומד על 65.5% מקרב התלמידים, לעומת 64.2% בשנת תשע"ג.

בנוסף, מהנתונים שפרסם המשרד עולה כי במהלך חמש השנים האחרונות (תשס"ט-תשע"ד), עלה שיעור הזכאים לבגרות במצטבר ב-7.7%.

הכתבה הכי נקראת באתר: הגבר סירב לקיים יחסי מין - והותקף

"העלייה במספר הזכאים לבגרות ושיפור איכות התעודות אינם רק משימה פדגוגית, אלא משימה לאומית מהמדרגה הראשונה", אמר שר החינוך נפתלי בנט. "תעודת הבגרות של היום היא המשק הישראלי של מחר".

בנט הוסיף כי "לצד השבחת איכות הבגרות, יש לנו שתי משימות נוספות: הגדלת מספר התלמידים הנבחנים ברמה של חמש יחידות לימוד במתמטיקה והטמעת המסר כי חינוך אינו עניין של גיאוגרפיה, אלא של מוטיבציה. נצמצם את הפערים בין הפריפריה, משום שבשערי האקדמיה צריכות לבוא מגוון רחב יותר של אוכלוסיות. זה נכון גם לתלמידים, וגם למדינה".

בחלוקה על פי מגזרים, מעלים הנתונים כמה מספרים מעניינים: במגזר היהודי ללא חרדים חלה עלייה בקרב הזכאים לבגרות בשעור של 1.6%, מ-73.5% ל-75.1%, אולם במגזר החרדי חלה ירידה של 1.7% מ-17.6% ל-15.9%.

במגזר הלא יהודי נרשמה עלייה של 3.5% בקרב הזכאים, מ-55.5% ל-59%. גם במגזר הדרוזי חלה עלייה גדולה יחסית, בשעור של 4.5%, מ-68.6% ל-73.1%, אולם בקרב המגזר הבדואי חלה ירידה של 2.8%, מ-50.3% ל-47.5%.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר